1

לפני בקשה לשוב ולזמן לעדות עדת תביעה שהעידה במסגרת פרשת התביעה בתיק זה ( להלן: "העדה") וכן בקשה להתיר תיקון כתב האישום על דרך של הוספת עד תביעה נוסף - קצין המשטרה שפסל את המשיב מנהלית את המשיב לנהיגה (להלן: "הקצין").

1.         נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות לאחר שנמדד בגופו ריכוז אלכוהול, לכאורה, של 315 מ"ג לליטר אוויר נשוף. המשיב, באמצעות ב"כ, כפר במיוחס לו ולעת כתיבת שורות אלה נשמעו כל עדי התביעה. בין יתר עדי התביעה נשמעה עדותה של מפעילת מכשיר הינשוף, הילה וקנין (להלן: "העדה"). העדה לא זכרה את פרטי האירוע ועל כן הוגשו באמצעותה מסמכים שונים אותם ערכה. העדה נחקרה נגדית על כישוריה המקצועיים ונשאלה שאלת הבהרה בחקירה חוזרת.

2

2.         בישיבת 14.7.15 ביקש ב"כ המבקשת לשוב ולזמן את העדה למסור עדות, מכוח סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי. הבקשה נומקה בשניים: האחד, הצורך לקבל מן העדה "הבהרות מהותיות על המהלך של בדיקת השכרות, לאו דווקא לגבי הנושא המקצועי שיש בו כדי לשים דגש על תקינות הבדיקה והמיומנות". השני, רצון המבקשת להראות ".. לבית המשפט ששיקול דעתה של השוטרת היה נכון בהתאם לנהלים, מבחינת זמנים, מבחינת קשר עין, מבחינת העברת הטיפול משוטר לשוטר... היא יכולה להעיד על אופן מהלך הטיפול בתיק ולאו דווקא מהזיכרון.." ( ההדגשה לא במקור). הצורך בתיקון כתב האישום נומק ברצון לרדת לחקר האמת בתיק ובכך שטופס השימוע שערך הקצין שאותו מבוקש לצרף לרשימת עדי התביעה היה מצוי בתיק החקירה וניתנה למשיב הזדמנות לעיין בו ולהעתיקו.

3.         הסנגור מתנגד לבקשות. לטענתו, אין כל נימוק המצדיק לשוב ולזמן לעדות את העדה. היענות לבקשה ללא טעם סביר תפגע בהישגים שקצרה ההגנה עד כה. ההתנגדות לתיקון כתב האישום נומקה בשניים: ראשית, טופס השימוע אינו קביל בהליך זה מסיבות שונות ובהן פגיעה בזכותו של המשיב להליך הוגן עקב אי יידועו בדבר זכותו לשתוק בחקירה ולהיוועץ בעו"ד וכן עקב עשיית שימוש באמרה שנגבתה מן המשיב בהליך מנהלי לצורך הוכחת אשמתו בהליך פלילי מבלי ליידע אותו כי קיימת אפשרות כזו. שנית, תיקון כתב האישום עשוי לפגוע ביכולת המשיב להתגונן. על פי טיעון זה, קו החקירה של העדה התבסס על ההנחה הסבירה כי טופס השימוע לא יוגש בהליך כראיה. תיקון כתב האישום ומתן אפשרות למבקשת להגיש את טופס השימוע כראיה לאחר שחקירתה של העדה מוצתה והיא לא תורשה לשוב ולהיחקר נגדית על ידי ב"כ המשיב יש בו כדי לפגוע ביכולת המשיב להתגונן.

דיון

4.         דין הבקשות להידחות.

הזמנתה של העדה לשוב ולהעיד

5.         במסגרת בקשה לפי סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי נדרש בין המשפט לאזן בין זכויות המשיב וכללי ההליך הנוגעים לסדר חקירת העדים, המבטיח בין היתר שלא יגרם עיוות דין למשיב לבין ניצול לרעה של מחדלים טכניים כאלה ואחרים הכוללים מקרה בו שגתה המבקשת וניצולם יביא בעצמו לעיוות דין לאינטרס הציבורי.

3

6.         נימוקי בקשת המבקשת בהקשר בו הותוותה מסגרת הדיון כאמור אינם משכנעים. לא ברור כלל מן הבקשה כיצד אי הפעל הסמכות לפי סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי צפויה לגרום לפגיעה באינטרס הציבורי. כזכור, נומקה הבקשה בשניים. להלן אבחן נימוקים אלה אחד לאחד. נימוק אחד היה הצורך לזמן את העדה על מנת להראות כי הופעל שיקול דעת נכון באירוע וזאת "... לאו דווקא מהזיכרון". העדה אינה זוכרת את פרטי האירוע ועל כן הוגשו מסמכים אותם ערכה המקפיאים את זיכרונה מן האירוע. בנסיבות בהן העדה אינה זוכרת את פרטי האירוע, נראה כי הראיות היחידות העשויות להראות את אופן הפעלת שיקול דעתה הוגשו לבית המשפט באמצעות העדה כך שמתייתר הצורך לשוב ולהעיד את העדה. גם אם המסמכים שהוגשו באמצעות העדה אינם מבססים את הטענה בדבר נכונות הפעלת שיקול דעתה של העדה, עדיין אין טעם בהזמנתה של העדה להעיד בשים לב לכך שהיא אינה זוכרת את פרטי האירוע וממילא אינה יכולה להעיד בדבר אופן הפעלת שיקול דעתה במהלך האירוע.

7.         הנימוק השני שניתן לצורך לשוב ולזמן את העדה היה הצורך לקבל "הבהרות מהותיות על המהלך של בדיקת השכרות, לאו דווקא לגבי הנושא המקצועי שיש בו לשים דגש על תקינות הבדיקה והמיומנות". מדובר בנימוק סתום. לא ברור אילו "הבהרות מהותיות" מקווה המבקשת לקבל. הטענה כי ההבהרות הן "לאו דווקא לגבי הנושא המקצועי" מחדדת את התמיהה. הטענה אינה מבהירה באופן פוזיטיבי למה אמורות אותן הבהרות להתייחס. אין כל הסבר מדוע הבהרות אלה לא התבקשו כבר בעת שהעדה העידה בבית המשפט, למרות שהעדה נחקרה גם בחקירה חוזרת. כמו כן, לא ברור מן הבקשה כיצד יפגע האינטרס הציבורי גם העדה לא תשוב ותעיד בפני בית המשפט.

8.         מכל הטעמים האמורים ובשים לב לכך שעשיית שימוש בסמכות הקבועה בסעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי היא בבחינת חריג ולא הכלל - לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

תיקון כתב האישום

9.         בית המשפט רשאי להתיר תיקון כתב האישום ובלבד שנוכח כי למשיב ניתנה הזדמנות סבירה להתגונן. עיינתי בהשגות ב"כ המשיב בנוגע לתיקון כתב האישום בשלב דיוני זה. אכן, נראה כי לב"כ המשיב טענות כבדות משקל בנוגע לקבילות טופס השימוע בהליך הפלילי. ברם, לטעמי אין זה שיקול לא להתיר תיקונו של כתב האישום, גם בשלב זה. גם אם יותר למבקשת לתקן את כתב האישום ולצרף את הקצין לרשימת עדי התביעה ולהגיש באמצעותו את טופס השימוע - עדיין פתוחה בפני המשיב וב"כ האפשרות לטעון נגד קבילותו של טופס השימוע כך שבהיבט זה של הדברים, אינני יכול לקבוע כי לא ניתנה למשיב הזדמנות סבירה להתגונן.            

10.       שונה המצב ביחס להשגתו השנייה של ב"כ המשיב. לא ניתן לשלול אפשרות כי אילו היה המשיב ער לכך שגם הקצין יהיה אחד מעדי התביעה ובאמצעותו יוגש טופס השימוע, היה מכלכל אחרת את צעדיו בכל הנוגע לחקירתה הנגדית של העדה. הוספת הקצין כעד תביעה לאחר שהעדה נחקרה נגדית ושוב אינה יכולה לשוב ולהיחקר נגדית על ידי ההגנה בנושאים הצפויים לעלות בעדותו של הקצין יש בה כדי לפגוע לטעמי ביכולת המשיב להתגונן.

4

11.       לאור האמור אני דוחה גם את הבקשה לתיקון כתב התביעה.

סוף דבר, הבקשות נדחות.

ניתנה היום, ג' אלול תשע"ה, 18 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.