1

1.         הונחה לפני בקשה לביטול הכרעת דין, שניתנה בהעדר המבקש, ביום 10.7.19.

2.         נגד המבקש בתיק זה הוגש כתב אישום בעבירה של נהיגה בשכרות, בכך שבדגימת אויר נשוף נמצא שריכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף הוא 272 מ"ג, העולה על ריכוז של 50 מ"ג, שנקבע לגביו בפקודה.

3.         ביום 10.7.19, לאחר שהמבקש לא התייצב לדיון, אליו זומן כדין, הורשע, בהעדרו, בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום, תוך שהוצא נגדו צו הבאה. הדיון שהיה קבוע ליום 26.7.20 נדחה, מפאת מחלת המבקש, ליום 21.2.21. במועד זה, המבקש לא התייצב, בשנית, ובית המשפט נאלץ לדחות את הדיון ולהוציא צו הבאה נוסף נגד המבקש. ביום 19.5.21 הופיע המבקש לדיון וטען שברצונו להתייצב עם סנגורו להמשך הדיון, וההליך נדחה ליום 1.6.21, לטיעונים לעונש. במועד זה עתר הסנגור, להגשת בקשה לביטול הכרעת דין, בציינו שהמבקש היה מיוצג בראשית הדרך וסנגורו דאז לא התייצב לדיון ולא הודיעו על כך שהורשע בהעדרו. בהחלטתי קבעתי שטיעוני המאשימה ישמעו בדיון וטיעוני ההגנה מאוחר יותר והסנגור יהא רשאי להגיש בקשה לביטול הכרעת הדין. טיעוני המאשימה לעונש נשמעו בדיון.

4.         בבקשה לביטול הכרעת הדין טוען הסנגור שהמבקש היה מיוצג על ידי עו"ד ח'ואלד יוסף, וזה לא התייצב לדיון הקבוע מסיבות שאינן ידועות למבקש, ולמבקש לא הוסברה משמעות הכרעת הדין. נטען שהמבקש, נהג בחברה, רישיונו מקור פרנסתו, והותרת הכרעת הדין על כנה, בהכרח תוביל לגדיעת מטה לחמו ולפיטוריו.

2

הסנגור טען לעיוות דין, ולכשלים בתיק החקירה. בין היתר נטען שפלט בקרת כיול יומית, בתחילת המשמרת ובסיומה אינו חתום, המבקש לא נהג, והרכב היה בחניה מוחלטת. השוטר לא ראה מי נהג ברכב, והמפעיל לא צירף לתיק המשטרה את כל הפלטים. הפלטים מעידים על כישלון הבדיקה או על נשיפות פסולות, מחיקות ללא חתימה, המזכר של המפקחים אינו מפורט, וסותר את דברי השוטר.

הכרעה

5.         לאחר עיון בטיעוני ב"כ המבקש, הבקשה לביטול הכרעת הדין נדחית, מהטעמים הבאים:

המבקש היה מיוצג בעת מתן הכרעת הדין, והיה עליו להתייצב לדיון אליו זומן כדין. אין בכוחי לקבל את הטענה שעו"ד אחר ייצג את המבקש, ולא יידע אותו בדבר מועד הדיון, או משמעות הכרעת הדין. על פי הפסיקה, טעות משרדית של עו"ד אין בה כדי להצדיק אי התייצבות לדיון (ראו רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל).

יצוין שהנאשם הורשע, בעבירה חמורה, של נהיגה בשכרות, ביום 10.7.19, ורק כעת, כשנתיים לאחר מתן הכרעת הדין, הוגשה בקשה לביטולה, כשלא הונח לפני כל נימוק משכנע לשיהוי הרב בהגשתה.

המבקש, בהליך שלפני, עשה דין לעצמו, לא התייצב לדיונים שהיו קבועים בעניינו, ובית המשפט נאלץ להוציא נגדו מספר צווי הבאה. את התנהלות המבקש בתיק, שגרמה לסחבת מיותר, ולבזבוז זמנו היקר של בית המשפט, יש לזקוף לחובת המבקש.

אשר לטענת עיוות דין, ב"כ המבקש טען לכשלים בחומר החקירה, אולם לא הניח כל ראיה להוכחת טענותיו. בנסיבות אלה, לא הוכח לפני קיומו של עיוות דין (ראו רע"פ 2575/17 רונן גייאר נ' מדינת ישראל).

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י' תמוז תשפ"א, 20 יוני 2021, בהעדר הצדדים.