1

ביום 4/11/19 הודעתי על זיכויו של הנאשם מחמת הספק.

להלן נימוקי הכרעת הדין:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בו נטען כי בעת שרכב על אופנוע בצומת שד' ירושלים ודרך שלמה בת"א ובהתקרבו למעבר חציה לא נתן הוא זכות קדימה להולך רגל שעמד על המדרכה בסמוך למעבר החציה ושניכר היה כי בכוונתו לחצות את הכביש - כל זאת בניגוד לתקנה 67(א1) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו ולפיכך התקיים דיון הוכחות.

לאחר שבחנתי את הראיות והתרשמתי ישירות מהעדויות נותר עמי ספק שמא השוטר ע.ת.1 שרשם את הדו"ח (אשר בו אגב נרשמו כעדים נוספים שני שוטרים נוספים אשר לגירסתם לא ראו את שראה ע.ת.1) נקלע אולי לכלל טעות בהבחנה .

אסביר:

1.      מיקום עמידתו המדוייק של השוטר ע.ת.1 ביחס למעבר החציה לא הוברר עד תום אלא אך באמצעות התרשים שערך השוטר רק באולם בית המשפט ובחלוף למעלה משנה מיום האירוע.

2

2.      מהדו"ח שערך השוטר לא עלה באופן מדוייק מספיק היכן היה אופנועו של הנאשם בעיתוי הרלבנטי לענין מיקום הולכת הרגל אשר נטען כי חצתה ראשית את מעבר החציה הראשון (למען ההבנה ייאמר כי מדובר במקום שבו יש אי תנועה בנוי המפריד בין שני מעברי חציה).

3.      לא הוברר עד תום ברישומי השוטר על כי נשמר קשר עין רצוף עד לעיכובו של הנאשם.

4.      שני שוטרים נוספים נרשמו כאמור בדו"ח ת/1 כעדים ואולם שוטרת אחת העידה כי היא לא הבחינה בעבירה משום שעסקה ברישום דו"ח לנהג אחר, ושוטר שלישי רשם כי לא הבחין במהלך האכיפה כשותף באשר הבחין ע.ת.1 משום שנכנס אותה עת לניידת. ניכר כי מדובר היה אם כך בצוות של שוטרים באכיפה במקום ואשר שניים היו עסוקים לדבריהם אותה עת בענינים אחרים ולא נחה דעתי עד תום שמא ריבוי העיסוקים של הצוות אולי פגם מבלי משים ולו קצרות בתשומת לב ע.ת.1 לעיתוי הרגיש אשר בו צריך היה הוא להיות משוכנע שבדיוק בשלב בו התקרב הנאשם עם אופנועו למעבר החציה הולכת הרגל הגיעה כדי מצב בו "ניכר" כבר כי בכוונתה לחצות.

לאור כל אלה , ומחמת הספק כאמור, זיכיתי את הנאשם.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תעביר עותק ממסמך זה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תש"פ , 24 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.