1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 5.7.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, ונגזר עליו קנס בסך 900 ₪.

3.         המבקש טען כי לא קיבל את הודעת הדואר הרשום שאחרת היה מתייצב לדיון. טען כי מאישור המסירה לא ניתן לדעת פרטי הדוור ולא ניתן לדעת באיזה תאריך ושעה ביקר הדוור במענו. טען כי גילה אודות פסק הדין רק כאשר קיבל עותק ממנו בדואר רשום בתאריך 13.7.21. טען כי הוא כופר בביצוע העבירה המיוחסת לו. טען לקיומם של כשלים ראייתיים בדו"ח, כי לא ברור היכן היה השוטר ביחס לרכבו וכי השוטר לא רשם אם נשמע צליל בזמן המדידה. לאור האמור ועל מנת למנוע עיוות דין ביקש לקבל יומו בבית המשפט.

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי זימון לדיון נשלח למבקש בדואר רשום וחזר בציון "לא נדרש", וחזקה שנמסר כדין. טענה כי השוטר התייחס בצורה ברורה למיקומו ביחס לרכב המבקש והפנתה לנסיבות המפורטות בדו"ח ולדברי הנהג בדו"ח המהווים ראשית הודאה.

2

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ובנסיבות אלה לא הפריך את חזקת המסירה. המבקש אף ציין כי קיבל לידיו את פסק הדין, ללא קושי.

יש לציין כי באישור המסירה מופיעים שם הדוור, חתימתו ותאריך. בנסיבות אלה גם לא מצאתי כי נפל פגם באישור המסירה.

8.         מעבר לכך, השוטר תיאר את נסיבות המקרה בדו"ח ולא מצאתי ממש בטענות המבקש בדבר כשלים ראייתיים. עוד יש לציין כי בדברי הנהג בדו"ח נרשם: "רציתי לעצור לא שמתי לב אני בדרך לבית חולים.

מעבר לכך, העונש שנגזר על המבקש, בשים לב לעברו התעבורתי, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

            המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 9.12.21.

3

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ה' כסלו תשפ"ב, 09 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.