1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 01.12.20. לטענת המבקש הוא לא קיבל את ההזמנה לדיון. בנוסף המבקש כפר בעובדות כתב האישום וטען שלא ביצע את העבירה שיוחסה לו, והעלה מספר טענות הגנה. בהתאם טען כי ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

3.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי למבקש נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום. בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מדובר בהמצאה כדין. יצוין כי ההזמנה נשלחה לכתובתו של המבקש על פי כתב האישום ונמסרה לבן משפחה. אשר לטענת המבקש לפיה הדוור זייף את החתימה על אישור המסירה, הרי שטענה זו לא הוכחה אף לא לכאורה. בהקשר זה יודגש, כי המבקש לא תמך בקשתו בתצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות בה. בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא קיבל את ההזמנה בנסיבות שאינן תלויות בו.

4.      לגופו של עניין המבקש העלה מספר טענות הגנה, אך אלה אינן מתיישבות עם תגובתו במעמד קבלת הדו"ח, אז אמר את הדברים הבאים: " לא שמתי לב". תגובתו הראשונית של המבקש מהווה לכל הפחות "ראשית הודיה" במיוחס לו.

2

5.      אשר לטענות ההגנה אותן העלה המבקש, אין בהן כדי להצדיק את ביטול פסק הדין. הדו"ח עצמו מפורט כנדרש, וכולל את העובדה שהשוטר שמר עם רכב המבקש על קשר עין רציף מרגע ביצוע העבירה ועד עצירתו, העובדה שהשוטר הבחין ברכב מגיע לכיוונו בנתיב השמאלי ראשון בשיירה ללא שום הפרעה בשדה הראיה, והעובדה שהשוטר כיוון את הנקודה האדומה שבעינית לכיוון מרכז הרכב בחלקו הקדמי ולזר עליו. עובדות אלו מצביעות על כך שהיה זה רכב המבקש שנמדד ולא רכב אחר. בנוסף, מולאו וסומנו כנדרש כל הפעולות הנדרשות להבטחת מדידה תקינה. כאמור לא הוצגה כל ראיה אחרת לסתור.

6.      לציין שעל המבקש הוטל הקנס המקורי, כך שגם בהקשר זה לא נגרם לו עיוות דין.

7.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין באם בקשתו תדחה.

8.      הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום.

9.      הבקשה נדחית. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ז אב תשפ"א, 26 יולי 2021, בהעדר הצדדים.