1

1.     בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 05.06.18 בהעדר. התביעה מתנגדת לבקשה.

2.     המבקש הורשע בהעדרו בעבירה של נהיגה בכביש חד סטרי בכיוון ההפוך לכיוון המותר, המהוה עבירה מסוג ברירת משפט.

3.     למבקש נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום בהתאם לכתובת שמסר למשטרת ישראל. בתיק אישור מסירה שנחתם ע"י פלוני בשם "יעקב" שהינו מיופה כוח של הנמען. בנסיבות אלו, בהתאם להוראות החוק, קיימת מסירה כדין.

2

4.     בבקשה דנן, המבקש טוען, כי לא קיבל הזמנה לדיון. בהינתן אישור המסירה בתיק - הנטל על כתפי המבקש להוכיח שלא קיבל לידיו את דבר הדואר. המבקש טען טענה כללית על אי קבלת דבר הדואר, לא התייחס כלל לאישור המסירה החתום, טען כי במועד המסירה שהה במאסר מבלי שצירף אסמכתא כלשהי, לא הסביר מדוע לא עדכן את משטרת ישראל או בית המשפט אודות מאסרו הממושך ולא עמד בנטל ההוכחה.

5.     משהמבקש לא התייצב לדיון שהתקיים בעניינו, הוא נשפט בהעדר כדין שכן אי התייצבות, רואים אותה כהודיה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר.

6.     המבקש לא הצביע על הגנה כלשהי לגופו של עניין.

7.     הבקשה לא הוגשה בהתאם לכללי הגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר הקבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , וע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18) ודי בכך כדי להביא לדחייתה.

8.     אין עיוות דין, העונש שנגזר על המבקש הולם את העבירה.

9.     אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, כ"ה אלול תשע"ח, 05 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.