1

ביום 19.7.20 הוגשה בקשה להעברת התיק למותב אחר.

ביום 19.7.20 ניתנה החלטה במסגרתה יש התייחסות לטענות ב"כ המבקש בענין אי הענות בית המשפט לבקשה לדחיית מועד הדיון, שהוגשה ביום הדיון 5.7.20 ומתן פסק דין בהיעדר התייצבות.

פסק הדין בוטל לבקשת ב"כ הנאשם ובהסכמת המאשימה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המאשימה המתנגדת לבקשה, ובהמשך לנימוקי החלטה מיום 19.7.20 - לא מצאתי לקבוע דיון בבקשה ואף לא מצאתי הצדקה להיענות לבקשה להעברת מותב.

2

עיתוי הגשת הבקשה, לאחר שבית המשפט בטל את פסק הדין שניתן בהיעדר, תמוה, שכן הביטול ניתן על בסיס הסכמה , וזו לא כללה הסכמה להעברת מותב.

ככלל בתעבורה לבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר ( סעיף 240 לחסד"פ).

בטול פסק דין שניתן בהעדר מכוח סעיף 130 לחסד"פ וקביעת התיק לדיון מחודש , אינו גורר פסילת שופט ואף לא העברת התיק למותב אחר , אפילו נחשף בית משפט לעבר תעבורתי.

בתיק דנן בית המשפט לא נחשף לעבר תעבורתי ( אין עבר ) אך גם אם היתה חשיפה לעבר תעבורתי של נאשם זו אינה גוררת ,בהכרח, לפסילת שופט מלדון בתיק העיקרי [ע"פ סעיד אבו זאלם נ' מדינת ישראל, הש' ברק, (20.2.06) תק-על 2006(1), 2690].

הקביעות בגזר הדין שניתן בהעדר, ביחס לעבירת השכרות הנוגעות לחומרת העבירה הן פרי הפסיקה.

ניתוב בקשה לפסילה עד תום הליכים בגין אותו ארוע וקביעתה לדיון גם היא אינה גוררת, בהכרח, להקצאת התיק העיקרי למותב אחר.

בית המשפט לתעבורה שומע עשרות תיקים מדי יום, ואלמלא עורר הסנגור את הטענה בית המשפט לא היה מודע לכך, שבעבר בקשה לפסילה עד תום הליכים היתה קבועה בפניו לדיון .

במקרה דנן בקשה כנ"ל אכן נקבעה לדיון אך בהיעדר המצאה נמחקה הבקשה .

בית המשפט לא נחשף לראיות, לא התקיים דיון לגוף הבקשה.

בית המשפט לתעבורה הינו בית משפט מקצועי הדן בתיקים על פי הראיות והטיעונים שבפניו.

נראה כי תכלית הבקשה היא בחירת מותב.

אין חשש ממשי למשוא פנים, אין עילה להעברת התיק למותב אחר מהנימוקים שפורטו בבקשה,

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' אב תש"פ, 29 יולי 2020, בהעדר הצדדים.