1

לפני בקשה להעברת התיק למותב אחר.

הבקשה מוגשת לאחר שבקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר , שבכותרתה צוין,

כי הוגשה בהסכמה, נענתה ע"י בית המשפט והתיק נקבע מחדש למענה.

עיינתי בבקשה ובמסמכים בתיק.

לפני בית המשפט בקשות קודמות לשינוי מועד.

מועד הדיון שנקבע ל 5.7.20 היה אחד המועדים, שהוצעו ע"י ב"כ הנאשם בבקשת דחייה קודמת שנענתה.

2

בקשת הדחייה שהוגשה בבקר יום הדיונים של 5.7.20 , נומקה בכך שתיק נוסף שהיה קבוע למשרד ב"כ הנאשם אצל מותב אחר, נדחה ובשל כך ונוכח החשש מנגיף הקורונה ב"כ הנאשם לא יגיע לבית המשפט אך לצורך דיון בתיק אחד הוא התיק מושא הבקשה.

תוך כדי יום הדיונים האינטנסיבי הוגשה לסל המשימות בקשה נוספת לדחיית מועד.

לב"כ טענות כי המתין כל היום למתן החלטה אך מסיבה שאינה נהירה מתעלם מפסיקה שהכלל הוא כי כל עוד אין החלטה הדיון נותר על כנו.

ב"כ הנאשם אינו יכול לעשות דין לעצמו ולהכתיב לבית המשפט עיון במהלך יום הדיונים .

משלא נענתה בקשת דחייה על נאשם להתייצב למועד הקבוע [רע"פ 2193/14 עיאט נ' מדינת ישראל (13.4.14) ].

בעפ"ת 35074-11-17 רשק נ' מדינת ישראל (7.1.18) נקבע כי הגשת בקשת דחייה איננה סיבה מוצדקת להעדרות מדיון, בהעדר החלטת בית המשפט לגופה של בקשה (הבקשה הוגשה יום לפני הדיון ולא ניתנה החלטה בבקשה). הנאשם נשפט בהיעדר.

בעפ"ת 1585-01-20 עופר כרדי נ. מדינתישראל ( 19.2.20 ) טענות בערעור כי " לא יעלה על הדעת שבית המשפט קמא יעשה כרצונו ולא יתחשב זולת ביומנו" או שעסקינן בהקראה ראשונה נדחו. נקבע : " ... עו"ד אמור לקחת על עצמו ייצוג כאשר הוא מודע למועדי הדיון ואינו יוצא מנקודת הנחה , שבית המשפט ידחה את הדיון, כבקשתו ( הבקשה הוגשה יום לפני הדיון , נדחתה, הנאשם נשפט בהעדר).

במקרה דנן הבקשה הוגשה ברגע האחרון , ללא סיבה מניחה את הדעת. הנימוק שצויין בבקשה הראשונה שהוגשה ביום הדיונים , עם כל הכבוד אינו עילה לדחיית מועד.

בי המשפט מודע לכך כי לאחר דחיית הבקשה הודיע ב"כ הנאשם , לתובעת כי מתכוון הוא להגיע לבית המשפט ), ואכן התייצב לאחר סיום יום דיונים ארוך ואינטנסיבי, סמוך לאחר השעה. 17:00 .

בנסיבות, בהתייחס לבקשה נוספת ( שלישית ) שהוגשה בכתב יד לתיק לאחר תום יום הדיונים, היפנה בית המשפט לפרוטוקול הדיון.

בית המשפט שוקל מגוון שיקולים בבואו לדון בבקשת דחייה בית המשפט, ולעיניו בין היתר הנחיות נשיאי בית המשפט העליון בסוגיה , שאינן חדשות ואין בהן כדי להפתיע עורכי דין.

3

עיתוי הגשת הבקשה הנוכחית מפתיע .

הנאשם נשפט בהיעדר , כדין בגין עבירה של נהיגה בשכרות מכח סרוב בשים לב לסעיף 240 לחסד"פ ותחולתו גם על העבירה בה הורשע הנאשם הן על פי נוסח הסעיף והן על פי פסיקת בית המשפט העליון .

ברע"פ 3507/11 ימין נ' מדינת ישראל (30.6.11) נקבע כי לשון סעיף 240 לחסד"פ סגורה וברורה וכוללת בתוכה גם עבירה של נהיגה בשכרות. ביה"מ רשאי לדון נאשם שלא בפניו אם הוא סבור שלא יהיה בכך עיוות דין לנאשם. [ עיין גם : רע"פ 222/13 מחמוד נ' מדינת ישראל (17.1.13). ,רע"פ 5314/13 בלוך נ' מדינת ישראל (3.10.13), רע"פ 8177/13 גולצמן נ' מדינת ישראל (3.2.14)., עפ"ת 52742-01-17 קוזמינסקי נ' מדינת ישראל (6.4.17). ].

הנאשם הורשע כאמור בהיעדר וההתייחסות לחומרת העבירה בגזר הדין הן פרי הפסיקה המתייחסת לחומרת עבירה של נהיגה בשכרות בגינה הורשע הנאשם.

בית המשפט אינו רואה עילה להעברת התיק למותב אחר.

עם זאת הואיל והבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הוגשה בהסכמה , המאשימה תגיב בכתב לבקשה לשינוי מותב תוך 7 ימים.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תש"פ, 19 יולי 2020, בהעדר הצדדים.