תת"ע 8803/01/15 – מדינת ישראל נגד ארניאס טסמה
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים |
||
תת"ע 8803-01-15 מדינת ישראל נ' טסמה ארניאס
|
|
17 פברואר 2016 |
1
|
לפני כבוד השופט נאיל מהנא
|
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד לוי ברח"ד ועו"ד עינת נחמיה
|
||
נגד
|
|||
הנאשם |
ארניאס
טסמה
|
||
גזר דין
מבוא
1.
הנאשם
הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, עבירה
לפי תקנה
2.
אציין
כי כתב האישום ייחס לנאשם תחילה עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף
2
3. יוער כי במהלך דיון ההוכחות שמעתי את עדותו של ראש מעבדת מכשור אכיפה במשטרה- רפ"ק ארז כהן, לגבי משמעות התוצאה "הפרעות" והפעולה הנדרשת לביצוע לאחר הופעת תוצאה שכזו במכשיר הינשוף. בהתאם לעדותו, מעבדת המכשור במשטרה פנתה ליצרן מכשיר הינשוף, זאת בעקבות מקרה שנדון בפניי בעבר (תת"ע 6804-04-13 מדינת ישראל נ' קנטור ([פורסם בנבו], 12.05.15)), וקיבלה הנחיות חדשות לגבי דרך הפעולה במקרים דומים, אשר בעקבותיהם הוצאו הנחיות משטרתיות חדשות למפעילי הינשוף בהתאם להוראות מעודכנות מטעם היצרן.
בהתאם למסמכים שהוגשו במהלך שמיעת הראיות ובהתאם להנחיות היצרן, קבעתי כי מעתה ניתן לסמוך על התוצאה המספרית המתקבלת לאחר קבלת התוצאה "הפרעות", זאת משנוכחתי לדעת כי אין מדובר בתקלה שמקורה במכשיר אם כי בסוג תוצאה אשר מחייבת דרך פעולה מסוימת ונותר לבדוק מכאן והלאה האם המפעילים בשטח פועלים בהתאם להנחיות היצרן שהופצו בחוזר הדרכה ליחידות השונות.
במקרה ספציפי זה, משלא ידע המפעיל את ההנחיות החדשות ונוכח העובדה כי בוצעו על ידו פעולות שלא היה צורך בביצוען התעורר ספק שמא הוא לא פעל על פי ההנחיות החדשות ובוצעו על ידו פעולות שיש בהן כדי לפגום בדיוק התוצאה ולכן נותר ספק שמא אין תוצאות הבדיקה במקרה זה מעידות על רמת האלכוהול בגופו של הנאשם.
על כן, הגעתי למסקנה כאמור שיש לזכות את הנאשם מעבירת הנהיגה בשכרות אולם לאור קיומם של מבחנים אובייקטיביים שהספיקו להרשעת הנאשם בעבירת נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים הוא הורשע כאמור בעבירה זו.
מכאן לגזר הדין.
עברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם
4. לנאשם עבר פלילי הכולל עבירה של תקיפה בגינה נידון לצו שירות לתועלת הציבור ולצו מבחן.
5. מעיון בגיליון הרשעותיו התעבורתי עולה כי הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2012 וצבר לחובתו 3 הרשעות ביניהן 2 עבירות מהירות, עבירת נהיגה בפסילה ונהיגה בשכרות.
יוער כי הנאשם נפסל ביום 04.02.15 מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה ורישיונו הופקד ביום 05.02.15. חרף הפסילה הנ"ל הנאשם נתפס ביום 25.07.15 נוהג ברכב וזאת בהיותו פסול לנהיגה ביודעין ואף הפעם גם בהיותו שיכור.
בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה גזר על הנאשם, בין היתר, עונש מאסר בפועל למשך 5 חודשים, פסילה למשך 36 חודשים ומאסר למשך 12 חודשיים על תנאי למשך 3 שנים.
נוכח העובדה שהרשעתו כאמור היתה לאחר ביצוע העבירה מושא כתב האישום שבפניי, המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו, אינו בר הפעלה בתיק שבפניי.
טיעוני הצדדים לעונש
6. ב"כ המאשימה ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל שלא יפחת מתקופה של 6 חודשים, פסילה בפועל למשך 36 חודשים, מאסר לתקופה של 12 חודשים על תנאי למשך 3 שנים, פסילה על תנאי וקנס.
7. לעומת זאת, ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בעובדה כי טרם ביצוע העבירה מושא כתב האישום היו לחובתו של הנאשם 2 עבירות מהירות בלבד ועתה מנצלת המאשימה את העובדה שהנאשם בחר לקבוע תיק זה לשמיעת הראיות אשר במהלכו נצברה לחובתו עבירות נוספות של נהיגה בשכרות ובפסילה.
8. ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם ונסיבותיו האישיות, ביניהן העובדה כי בגיל צעיר עלה לארץ ללא משפחה זאת לאחר שהוא ומשפחתו היו חשופים להתעללויות קשות בארץ מוצאו דבר שהותיר אצלו צלקות נפשיות אך הוא הצליח בכל זאת להתגייס לצה"ל ושירת כלוחם ביחידה קרבית. עוד ציין ב"כ הנאשם את מצבו הכלכלי של הנאשם שכתוצאה מתרמית נקלע לחובות רבים ועתה החל הליך פשיטת רגל.
דיון
9.
העיקרון
המנחה בקביעת מתחם העונש הוא עיקרון ההלימה, שמשמעותו "קיומו של יחס הולם
בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל
עליו" (סעיף
העונש ההולם למי שנוהג בשכרות
10. בית משפט העליון עמד על החומרה הרבה שבעבירת הנהיגה בשכרות ועל הצורך בנקיטת מדיניות ענישה מרתיעה. השופט ס' ג'ובראן קבע ברע"פ 2508/11סמולנסקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.3.2011), כי:
4
"כידוע, נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. לכן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות".
11. בענייננו, זמן קצר מאוד לאחר שרישיונו של הנאשם נפסל, הוא נתפס שוב נוהג בשכרות והפעם בהיותו פסול לנהיגה.
12. בנסיבות אלה, אין מנוס מהטלת עונש מאסר לצד פסילה ארוכת טווח וזהו מתחם העונש ההולם את נסיבות ביצוע העבירה שבפניי.
העונש הראוי לנאשם
13.
בהתאם
לסעיף
14. במקרה דנן, לא מצאתי מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם והגעתי למסקנה כי יש מקום להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל נוכח החומרה שבמעשיו. אומר כי הופתעתי מהתעוזה של הנאשם אשר במהלך הדיונים לשמיעת הראיות בתיק השכרות שבענייננו, הוא נדון על עבירה דומה ואף החמור יותר שהוא ביצע את העבירה תוך נהיגה בפסילה. ברור שאין להתעלם מהתנהגותו המתריסה של הנאשם אך יש לעשות זאת בפרופורציה הנכונה שכן הוא שילם את חובו על עבירותיו הנוספות המאוחרות והוא ריצה בגינן תקופת מאסר לא מבוטלת.
15. יש לקחת בחשבון את נסיבותיו של הנאשם והעובדה שהעבירות בגינן הורשע בבית משפט לתעבורה בפתח תקווה בוצעו על ידו לאחר מועד ביצוע העבירה מושא כתב האישום שלפנינו וכן כי הוא נדון שם לעונשים כבדים. בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי אין מניעה שתקופת המאסר שתוטל על הנאשם בתיק זה תרוצה בדרך של עבודות שירות וכך אעשה.
לאור כל האמור לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
1. תשלום קנס בסך 1,000 ₪, אשר ישולם ב-4 תשלומים חודשיים, החל מיום 17.4.16.
5
2. פסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 18 חודשים.
הפסילה תהיה בניכוי הפסילה מיום 05.02.15 ועד היום 17.02.16, וכן 30 יום פסילה מנהלית, והיא תהיה במצטבר לכל פסילה אחרת אותה מרצה הנאשם.
תשומת לב הנאשם לכך שהעונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.
3. פסילה מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
4. אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 3 חודשים. המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות בכפוף לחוו"ד הממונה על עבודות השירות.
תשומת לב הנאשם שעליו לבצע כל העבודות המוטלות עליו במסגרת עבודות השירות עפ"י הנחיות שתינתנה לו מעת לעת ע"י הממונה במקום. כל הפרה של עבודות שירות תגרום להפסקה מיידית של עבודות השירות ולריצוי עונש מאסר בפועל.
5.
אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, אם
יעבור על הוראות סעיף
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, ח' אדר א' תשע"ו, 17 פברואר 2016, במעמד הנוכחים.