1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 12.10.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון, ונגזר עליו קנס בסך 1,800 ₪.

3.         המבקש טען כי לא קיבל את ההזמנה לדין וכי נודע לו כי נשפט בהיעדרו רק כאשר קיבל בדואר את פסק הדין בתאריך 7.11.21. טען כי בעת קבלת הדו"ח פנה לעו"ד על מנת שייצג אותו ויגיש בקשה להישפט, חתם על יפוי כח והסמיך אותו לטפל בעניין. טען כי סמך על אותו עו"ד שיעדכן אותו בדבר מועד הדיון אך האחרון לא יצר עימו קשר ולא עדכן אותו. טען כי גזר הדין פוגע בו פגיעה ניכרת בשים לב לכך שמדובר בעונש מקסימאלי. טען כי יש לו סיכויי הגנה טובים, ובין היתר, טען כי השוטר לא רשם את מספר הטלפון ותיאורו, לא ציין מאיזה מרחק הבחין במבקש, לא ציין כי ברכב מותקנת דיבורית ולא ציין באיזה גובה ובאיזו יד החזיק המבקש את הטלפון. לאור האמור ועל מנת למנוע עיוות דין ביקש להורות על ביטול פסק הדין ולקבל יומו בבית המשפט.

2

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי היה על המבקש לבדוק את מועד הדיון כאשר אי התייצבות לדיון מסיבה של שכחה או בלבול אינם טעם המצדיק את ביטול פסק הדין. טענה כי המבקש וב"כ יכלו לבדוק את מועד הדיון דרך מערכת נט המשפט, ומכאן שהמבקש לא הציג סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון. טענה כי הבקשה הוגשה בשיהוי בשים לב למועד המצאת פסק הדין. טענה כי אין ממש בטענות ההגנה של המבקש והפנתה לדברי הנהג בדו"ח.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש ובהיעדר הנמען, נמסר למי שגר עימו בבית ונראה כי מלאו לו 14 שנים ומעלה, בתאריך 7.6.21. מכאן, שבוצעה מסירה כדין. המבקש לא התייחס לאישור המסירה ולא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה. כמו כן, המבקש ציין כי קיבל בדואר את פסק הדין, ללא קושי.

8.         אשר לטענת המבקש כי ב"כ לא עדכן אותו בדבר מועד הדיון, הלכה פסוקה היא כי טעות אנוש או שכחה כמו גם טעות משרדית של עורך דין אינו מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

9.         עם זאת, המבקש העלה טענות הגנה אפשריות וטען לקיומם של כשלים ראייתיים בדו"ח. בנסיבות אלה אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

10.       סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין, אך זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 800 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 6.2.22.

3

11.       ככל שסכום ההוצאות ישולם בהתאם למועד האמור בהחלטה כאן, יועבר התיק לעיוני ע"י המזכירות ויקבע מועד חדש להקראה.

12.       ככל שההוצאות לא ישולמו כאמור לעיל, ההחלטה על עיכוב ביצוע גזר הדין תבוטל באותו מועד ופסק הדין יוותר על כנו.

            המזכירות תודיע לצדדים ותפעל בהתאם.

ניתנה היום, ד' שבט תשפ"ב, 06 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.