1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ביום 4.1.16.

התביעה מתנגדת לבקשה.

לנאשם נשלחה הזמנה כדין אך מטעמים השמורים עימו נמנע מלהתייצב. בנסיבות אין לו אלא להלין על כי נשפט בהעדר כדין ( עיין: סעיף 240 לחסד"פ ).

על תכליתו של סעיף 240 לחסד"פ עיין ברע"פ 9142/01 סוריא נגד מדינת ישראל.

אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות.

אין הגנה לגופו של ענין.

המדובר בהפרזה גבוהה בשטח עירוני ( 95 קמ"ש במקום 50 קמ"ש ).

העונש שנגזר הולם את החומרה, ההפרזה , הסיכון ומתחם הענישה.

אין עיוות דין.

גם בעיברות חמורות יותר שם הוטלו עונשי פסילה ממושכים יותר, אושרה שפיטה בהעדר ע"י בית המשפט העליון [ עיין: רע"פ 85/14 דימיטרי קונקוב נ' מ"י, הש' ח. מלצר (11.2.14).

רע"פ 8177/13 רומן גולצמן נ' מ"י, הש' א. שהם, (3.2.14) ].

אין במפורט בבקשה כדי להוות עילה לביטול פסק הדין.

2

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט' אדר א' תשע"ו, 18 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.