1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 1.7.15.

כנגד המבקש הוגש ביום 5.8.14 כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה, ונהיגה ללא ביטוח בתוקף בניגוד לסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי.

ישיבת הקראה נקבעה ליום 1.7.15, אך המבקש לא התייצב לדיון, ונשפט בהיעדרו, ונדון לקנס כספי, פסילה על תנאי, ופסילה בפועל.

בבקשה מיום 11.4.19 טען המבקש, כי רישיון הנהיגה שלו היה מעוקל עקב חובות, אך התביעה ייחסה לו נהיגה ללא רישיון כלל, ובגלל טעות זו נרשמו לחובתו 8 נקודות והוא הוזמן לקורס נהיגה נכונה. לכן ביקש המבקש לבטל את הפקדת הרישיון ואת הנקודות.

2

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה, כי מדובר בדו"ח הזמנה לדין בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח; וכי המבקש לא נתן הסבר באשר לאי התייצבותו לדיון; וכן לא ניתן הסבר לשיהוי בהגשת הבקשה בהינתן שמדובר בפסק דין מלפני כ-5 שנים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ושקלתי את מכלול הנסיבות, אינני מוצאת מקום לקבל את הבקשה.

דיון

מדובר למעשה בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש.

על פי סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש "אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".

בפתח הדברים ייאמר, כי פסק הדין מיום 1.7.15, על פי אישור מסירה המצוי בתיק בית המשפט, הומצא למבקש ביום 31.7.15, כך שהבקשה לביטול פסק הדין הוגשה כמעט 4 שנים לאחר מועד הידיעה אודות פסק הדין, שיהוי שיש בו כדי לבסס דחייתה של הבקשה בענייננו.

מעבר לדרוש, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה גם לגופה, כפי שאפרט להלן.

באשר לעילת הביטול שעניינה סיבה מוצדקת לאי התייצבות - המבקש לא טען ולא הוכיח סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון; ועל פי אישור מסירה המצוי בתיק בית המשפט הזמנה לדיון נמסרה כדין.

באשר לעילת הביטול שעניינה חשש לעיוות דין - מעיון בכתב האישום, וכאמור בתגובת ב"כ המשיבה, מדובר בדו"ח מסוג הזמנה לדין בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח; ולכן אין גם בטענות המבקש כדי להצביע על שיקולים המצדיקים שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין.

יפים לענייננו דברי בית המשפט בעפת (מחוזי נצרת) רביע מירם נ' מדינת ישראל, 24.2.16, כב' השופט סאאב דבור:

3

"בשולי פסק הדין אציין כי לא ניתן להתעלם מהתופעה הנפוצה לפיה מערערים/מבקשים אחדים פונים לבית המשפט אם זה במסגרת בקשה לביטול פסק דין ואם זה במסגרת הודעת ערעור, אך לאחר שנודע להם על שלילת רישיון נהיגה ו/או צבירת ניקוד מטעם משרד הרישוי. תופעה זו הינה פסולה ושורשיה יונקים מתוך רצון של אותם מערערים/נהגים לחלץ את עצמם מן המבוי הסתום אליו נקלעו. במצבים שכאלה ברי, כי אין עניין לנו בטענות שמקורן בפסק הדין עצמו או בהליך התעבורתי העומד בבסיס צבירת הנקודות."

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר נדחית.

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אייר תשע"ט, 21 מאי 2019, בהעדר הצדדים.