1

בית המשפט מזכה את הנאשם מחמת הספק

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961, בכך שנהג ברכבו בשעה שהרכב היה בתנועה, השתמש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית המותקנת ברכב.

אין מחלוקת בין הצדדים בנושאים הבאים :

2

1.             הנאשם נהג באופנוע מ.ר 52-946-78 ביום 20.11.14 בשעה 20:35 או בסמוך לכך, כשהוא נוסע ברחוב כצנלסון בגבעתיים.

2.             הצומת מואר, מזג אויר בהיר וכביש יבש.

3.             המתנדבת היתה בליווי של מתנדב אחד לפחות, והנאשם נסע לבדו באופנוע.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לגירסת המאשימה: הנאשם החזיק מכשיר טלפון נייד בידו הימנית בזמן שנסע ברחוב כצנלסון גבעתיים.

לגירסת הנאשם: הנאשם לא עשה שימוש במכשיר הטלפון הנייד, לנאשם יש פנס שנלחץ בזמן הנסיעה וזה האור הדולק שגרם למתנדבת לחשוב שמדובר במכשיר סלולארי. היה עם המתנדבת שוטר נוסף, אשר שמו אינו מופיע בחומר החקירה, ולא הוגש מטעמו כל מזכר דבר שמקפח את הגנת הנאשם.

דיון והכרעה

1.             המתנדבת ע"ת/1 הגברת איריס רביד רשמה דו"ח מפורט המתאר את ביצוע העבירה ע"י הנאשם, כמתואר בת/1.

2.             במסגרת חקירתה הנגדית אישרה ע"ת/1 כי באירוע לא היתה לבד "אף פעם אני לא לבד, לפחות היה מתנדב אחד איתי..." (שורה 8,עמ' 4).

3.             במסגרת עדותה של ע"ת/1 מצאתי מספר סתירות, ביניהם ניתן למנות:

                    א.      ע"ת/1 ציינה שאינה זוכרת את האירוע. יחד עם זאת, בת/1 אמרה "עמדתי ברח' מעלות פינת כצנלסון..". לעומת זאת, במסגרת חקירתה הנגדית נשאלה:

"ש. באותו יום האם היית בתוך ניידת או בעמידה ?

ת.    ישבתי בתוך ניידת וצפתי על הצומת."

(שורות 10-11, עמ' 4).

3

                    ב.      במסגרת ת/1 ציינה ע"ת/1 "כשאני צופה על רח' כצנלסון מצפון לדרום". לעומת זאת, במסגרת חקירתה הנגדית העידה ".... אני מסתכלת ממערב למזרח על רחוב כצנלסון שזה רחוב ממזרח למערב." (שורות 27-28, עמ' 4).

4.             במסגרת חקירתו הנגדית אישר הנאשם את דברי המתנדבת בכך שבאירוע נכחו מספר שוטרים ולא ע"ת/1 בלבד.

5.             בנוסף, השיב הנאשם כנשאל : "ש מי ניגש אליך? ת. שוטר". (שורות 19-20, עמ' 8).

6.             הסנגור במסגרת סיכומים ציין כי תגובת הנאשם כמופיע בת/1 הינה "אני מתחנן אל תיתן לי דוח" צוינה בלשון זכר.

7.             באשר לנוהל שהפנה הסנגור (נ/1), הנוהל הינו מתאריך 16.12.14. כאמור, האירוע הנדון בפני מיום 20.11.14. קרי, מתאריך שקדם לנוהל.

8.             במסגרת עפ"ת 27010-04-14 ליבוביץ דוד נ' מדינת ישראל, זיכה כבוד השופט רענן בן יוסף נאשם בכך שקופחה הגנתו של נאשם בנסיבות דומות:

"על-פי השקפתי, שקיבלה סוף סוף חיזוק מע"פ 5019/09, כאשר שוטר מחליט שלא לציין שמות שוטרים נוספים ועדי ראייה פוטנציאליים נוספים, הוא נותן לעצמו תפקיד של עד יחיד שרק על-פיו יישק דבר ומחבל בשיקול דעתו של בית המשפט, שבא לבחון את העדויות שבאות בפניו, אך מעבר לכך, אסור לה למערכת השפיטה, על כל ערכאותיה, לעודד התנהגות כזו של שוטרים. ......כך בוודאי לגבי שני שוטרים נוספים שהיו עדים לאירוע, ואם לא ראו דבר, שיתכבדו וירשמו דו"ח שלא ראו דבר. המשטרה חייבת, בנסיבות כאלה, לא ליצור מצב של עדות מול עדות, אלא לגבות את כל העדויות, והנני מדגיש, את כל העדויות, (אין מדובר במקרה סצ'קו שהייתה בו הודאה), תרצה המדינה - תזמן אותם כעדי תביעה, לא תרצה - לא תזמנם, אך לחקרם צריך."

(ראה עפ"ת 43875-12-10 ירון שקופ נ' מדינת ישראל).

9.             באירוע שלפנינו מדובר בשתי גרסאות לאירוע כמפורט לעיל.

4

10.         הוא הדין במקרה שבפנינו אשר הוכח בו כי היה שוטר נוסף עם המתנדבת, אשר לא מסר כל גרסה ולא רשם כל מזכר ולא נגבתה ממנו כל עדות. דבר אשר יש בה משום קיפוח הגנתו של הנאשם.

11.         לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי המאשימה לא הוכיחה את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר, לפיכך בית המשפט מזכה את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ו, 21 ינואר 2016, בהעדר הצדדים

המזכירות תשלח עותק מהכרעת הדין לצדדים.