1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 11.4.19 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של אי ציות לאור אדום, עבירה מיום 5.3.18, ונגזר עליה קנס בסך של 1,600 ₪.

3.         המבקשת טענה כי נודע לה אודות גזר הדין רק בתאריך 23.10.19 עת קיבלה בדואר דרישה לתשלום חוב. טענה כי לא קיבלה לידיה הזמנה לדיון ולא קיבלה לידיה את גזר הדין. טענה כי מבירור שערכה עלה כי ההזמנה לדיון וגזר הדין נשלחו לכתובת בה התגוררה טרם גירושיה וכי עדכנה כתובתה במשרד הפנים ואף צירפה אסמכתאות בהתאם לטענותיה. בנסיבות אלה ביקשה לבטל את פסק הדין וליתן לה יומה בבית המשפט.

4.         המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה.

5.         לאחר ששקלתי טענות המבקשת החלטתי לקבל הבקשה.

2

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובת בה התגוררה המבקשת במהלך נישואיה וחזר בציון "לא נדרש". מתמצית רישום מרשם האוכלוסין, אותה צירפה המבקשת לבקשתה, עולה כי היא עדכנה את כתובתה בסמוך למועד משלוח ההזמנה. בנסיבות אלה, עלה בידי המבקשת להפריך את חזקת המסירה. עוד יש לציין כי מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי ההודעה על גזר נשלחה לאותה כתובת בה התגוררה המבקשת במהלך נישואיה וחזרה בציון "לא ידוע במען".

8.         בנסיבות אלה, ובהיעדר תגובה מטעם המשיבה, אני סבורה כי יש מקום ליתן למבקשת יומה בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין.

9.         בהתאם לכך, אני מורה על ביטול פסק הדין, על כל החיובים הנובעים ממנו.

            נקבע להקראה ליום 8.6.20 בשעה 09:30.

            התייצבות הנאשמת חובה.

            המזכירות תזמן הצדדים בהתאם.

ניתנה היום, ח' כסלו תש"פ, 06 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.