1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 3.10.21 בגין עבירה של.נהיגה במהירות מופרזת .

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה , לרבות בקשה נוספת של המבקש מיום 9.12.21 באותו ענין,

לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

בבקשה טען המבקש כי לא ידע על מועד הדיון.

ואולם, הדוח שהמבקש קיבל מהוה כתב אישום והזמנה לדין על גביו מופיע מועד הדיון אליו הוזמן.

2

יתר על כן המבקש הגיש ביום 22.8.21 בקשה להתחשבות בעונש לתיק האלקטרוני , על גביה מופיע בהדפסה מועד הדיון 3.10.21 וכן נסיבות בכתב יד בהן מבקש להתחשב.

הנאשם לא התייצב לדיון ועל כן נשפט בהיעדר מכוח סעיף 240 לחסד"פ.

אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות ( עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י ).

סעיף 130 לחסד"פ קובע את הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהיעדר ( עיין גם עמדת בית המשפט עליון ברע"פ 1044/17 הרון נ' מדינת ישראל ].

השיקולים הנוגעים להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר והתכלית שבבסיס סעיף 240 לחסד"פ, נדונו ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המפורט בבקשה דנן אינו עונה לדרישות הפסיקה.

אין בנימוקי הבקשה , גם לא הבקשה הנוספת מיום 9.12.21 כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

על מנת שיבוטל פסק דין בעילה של חשש לעיוות דין יש לתמוך אותה במסמכים וראיות שיש
בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה, יש להצביע על שיקולים כבדי משקל שיש בהם
פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

כאן - אין עיוות דין .

העונש שהוטל הולם את העבירה וחומרתה ונסיבות עושה העבירה .

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ה' טבת תשפ"ב, 09 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.