1

1.      בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות המבקש ביום 25.7.22.

2.      כנגד המבקש הוצא ביום 10.1.22 דו"ח תנועה בגין שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית, בניגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה.

3.      המבקש זומן לישיבת הקראה ליום 25.7.22 ובהעדר התיצבות נשפט בהעדרו והושתו עליו עונשי פסילה בפועל למשך 30 ימים, פסילה מותנית של חודש לשנה וקנס כספי בסך 1,000 ₪ כמפורט בגזר הדין מיום 25.7.22.

2

4.      ביום 4.10.22 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין. בבקשה נטען כי בהיותו נהג משאית עלולה פרנסתו להיפגע מעונש הפסילה. עוד נטען כי המבקש מעולם לא קיבל זימון למשפט, וכי נדהם לגלות כי נשפט בהיעדרו. נטען כי למבקש טענות כבדות משקל באשר להיעדר אשמתו ואולם המבקש לא פירט מהן.

5.      המשיבה הדגישה בתגובתה את פרטי הזימון כדין לרבות מספר דבר הדואר והעובדה כי חזר מסיבת "לא נדרש". דבר הדואר נשלח לכתובתו הרשומה והמעודכנת של המבקש במרשם וכן הדגישה כי נוסף על שמו צוין מספר הזהות שלו על גבי אישור המסירה. המשיבה הדגישה כי לא קיים פגם בחזקת המסירה ולא קיים חשש מעיוות דין על כן ביקשה לדחות את הבקשה.

6.      לאחר שנדרשתי לעובדות הבקשה על נספחיה וכן לתגובת המשיבה נחה דעתי כי יש לדחותה.

7.      ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל נקבע כי בשלב הגשת הבקשה ההליך המשפטי תם ונשלם. משסיים בית המשפט את מלאכתו, לאחר שהוציא תחת ידיו פסק דין שניתן כדין, מוצתה לכאורה זכות הנוכחות של הנאשם בקשר לאותו הליך. מעמדו הוא של מי שנשפט והורשע כדין. אכן, לאור העובדה כי המשפט נגדו התנהל שלא בנוכחותו, רשאי הנאשם שהורשע בדינו לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את פסק - הדין. תכלית הבקשה לביטול פסק הדין היא לבטל את המשפט ולהניע מחדש את גלגלי ההליך הפלילי. מכאן, כי בשלב זה ניצב המבקש לפתחו של בית המשפט כאשר מבוקשו הוא לקבל "כרטיס כניסה" לקיום חוזר של הליך שהתנהל לכאורה כדין והסתיים. על המבקש מוטל איפוא הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי המערכת מחדש. בית המשפט צריך להשתכנע, מתוך המסמכים המוגשים לו, כי מדובר בנסיבות מיוחדות כאלה הנזכרות בסעיף 130(ח) - המצדיקות מתן רשות למבקש להשתתף בהליך חוזר". ולענין עיוות הדין נקבע: "יוצא שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שערו של בית-המשפט בפניו, בית-המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבות נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית-המשפט את בקשתו...".

ועוד נקבע כי טענות כלליות וסתמיות בדבר קיומו של עיוות דין, מבלי להניח תשתית ראייתית בעלת משקל לתמיכה בטענה, לא יובילו, ככלל, לבטלותו של פסק הדין, בעילה זו.

(רע"פ 8427-17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם, פורסם ב'נבו').

3

8.      המבקש טוען טענת פגם באישור המסירה ואולם מלבד טענה כי לא קיבל את הזימון (ואכן - אישור המסירה חזר מסיבת "לא נדרש"), לא הפנה המבקש לפגמים במסירה. מעיון באישור המסירה אשר נסרק לנט המשפט עולה כי חזר מסיבת "לא נדרש" וכי נשלח לכתובת המבקש בישוב מגוריו בציון תעודת הזהות שלו.

אישור המסירה נמסר כדין ונקבע כי אין בטענת "לא נדרש" כדי לפגוע בחזקת המסירה בפרט בשים לב לתשובת המשיבה לפיה נוסף אף מספר תעודת הזהות של המבקש לכתובתו (עפ"ת חי' 10054-11-21גאווי נ' מדינת ישראל מיום 29.11.21, רע"פ 225/21 אלקאר דביר בע"מ נ' מדינת ישראל).

"חזקת המסירה קמה חמישה עשר ימים מיום שנשלחה ההודעה בדואר רשום למען הרשום ואין צורך להוכיח מסירה" (רע"פ 106/15 קריב נ' מדינת ישראל, רע"פ 6153/20 טורג'מן נ' מדינת ישראל).

משכך לא מצאתי כי נפל פגם בזימונו כדין של המבקש.

9.     באשר לעיוות הדין - נקבע כי גם כאשר מדובר בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין. וכפי שהובהר בע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.9.2007):

"המונח 'עיוות דין' פורש בפסיקתו של בית משפט זה כמקרה שבו תוצאת המשפט היתה יכולה להיות שונה עקב פגם מסוים שנפל בהליך... או כמקרה שבו נפל בהליך פגם פרוצדוראלי כה חמור היורד לשורשו של עניין עד שקמה חזקה שנגרם עיוות דין ללא צורך בהצבעה על קשר סיבתי בין הפגם לתוצאה" (שם, בפסקה 7).

כפי שנַרְאֵה להלן, טענות כלליות וסתמיות בדבר קיומו של עיוות דין, מבלי להניח תשתית ראייתית בעלת משקל לתמיכה בטענה, לא יובילו, ככלל, לבטלותו של פסק הדין, בעילה זו. (רע"פ 8427-17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם, פורסם ב'נבו').

4

10.  לא מצאתי בנימוקי הבקשה טענות כבדות משקל ולא תימוכין לטענה כי פרנסת המבקש תיפגע. מדובר בטענות 'כלליות'. אף מעיון בגיליון הרישום התעבורתי של המבקש (ת/2) עולה כי המבקש נוהג משנת 2013 ולחובתו 34 הרשעות קודמות לרבות מאותו סוג, שלוש במספר רק מהשנה החולפת (2021). על כן אין מדובר בענישה מחמירה ודאי לא כזו המבססת חשש לעיוות דין.

11.  לאור הנימוקים האמורים לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשפ"ג, 23 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.