1

הנאשם נידון בהעדר בגין עבירת שיכרות ביום 11.02.16 לעונש פסילה בפועל.

בקשות לביטול פסה"ד ועיון חוזר נדחו.

עוד קבעתי כי התצהיר שצורף לאותן בקשות אינו מתייחס כלל לרשיון ואין בו כדי להוות "תחליף" לרשיון עצמו.

ב"כ הנאשם נדרש להמציא אישור מ. הרישוי , וכן הרשיון ו/או תצהיר במקום רשיון.

מסתבר כי ב"כ הנאשם הפקיד אישור מ. הרישוי והמזכירות הנפיקה אישור הפקדה מיום 12.06.18, מבלי שהאישור הועבר בתור משימה להחלטת שופט.

ב"כ הנאשם מבקש כי ביהמ"ש יורה על אישור הפקדה, לכל המאוחר, ממועד הגשת הבקשה לביטול פסה"ד.

נכון כי ההחלטה ניתנה ע"י המזכירות, אבל עיון באישור מ. הרישוי מראה כי היה לנאשם רשיון תקף עד 03.08.16.

לכן, חלה עליו חובה להפקיד הרשיון ו/או תצהיר.

תצהיר שאינו מתייחס כלל לרשיון אינו יכול להתחשב כ- "תחליף" לרשיון.

לכן, נעשה חסד בכך שניתן אישור הפקדה כאמור.

2

לכן, במצב זה, אני מאשר את תוקף אישור ההפקדה , שניתן כאמור , ולא אדרוש הפקדת תצהיר בשלב מאוחר זה.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ח, 01 יולי 2018, בהעדר הצדדים.