1

1.         בתיק זה הוגשה כנגד הנאשם כתב אישום בגין עצירת רכב על המדרכה, במקום שלא הוסדר להעמדת רכב והחנייתו, בניגוד לתקנה 72(א)(2א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

2

2.         בדיון שנערך, ביום 11.2.19, אליו התייצבו הצדדים, ביקשה המאשימה לקבוע את התיק לתזכורת, לשם מסירת הודעת לבית המשפט האם בכוונתה לחזור בה מכתב האישום, אם לאו, ללא צו להוצאות. התיק נדחה למעקב פנימי, לצורך מסירת הודעת המאשימה, ליום 7.4.19. למאשימה עמדו, איפוא, 45 יום למסירת הודעה, אולם המאשימה לא מסרה עמדתה. באותו היום, ניתנה למאשימה הזדמנות שניה, בהחלטתי, לתת את תגובתה, בתוך 7 ימים. ציינתי בהחלטתי זו שבהעדר הודעה במועד, אשקול השתת הוצאות על המאשימה בגין התעלמותה מהחלטות בית המשפט. על אף האמור בהחלטתי השניה, עד היום לא הגישה המאשימה עמדתה, ומכאן החלטתי זו.

3.         התנהלותה של המאשימה אינה ראוי בלשון המעטה, המתעלמות, פעמיים, מהחלטות בית המשפט.

התעלמות המאשימה מהחלטות בית המשפט משבשת את המהלך התקין של עבודת בית המשפט ומשחיתה לריק את זמנו של בית המשפט.

קיים אינטרס ציבורי מובהק למיצוי הדין עם הנאשם, אולם, מהעבר השני של המתרס, עומד אינטרס הפרט שלא יגרם לו עינוי דין. בנסיבות המקרה שלפני, באיזון בין האינטרסים השונים, אני סבורה שאינטרס הפרט גובר, ואין מנוס מביטול כתב האישום, מחמת עינוי דין שנגרם לנאשם.

בהינתן האמור, נוכח העדר הודעה בתיק, מטעם המאשימה, לעניין חזרתה מהאישום, אם לאו, אני מורה על ביטול כתב האישום כנגד הנאשם, ללא צו להוצאות.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה לראש השלוחה.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ט, 14 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.