1

החלטה

1.      לפני בקשתו של הנאשם, לחזור בו מהודייתו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום.  בעקבות הודאתו, הורשע הנאשם ונגזר דינו.

2.      נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 08.09.17 בשעה 11:34 או בסמוך לכך, נהג הנאשם ברכב פרטי מ.ר. 97-832-67 במחלף חולון מזרח .

3.      בהקראה שהתקיימה ביום 07.05.18, הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון בעבירה שיוחסה לו. בית המשפט כבד את הסדר הטיעון ובו ביום נגזר דינו לתשלום קנס בסך 750 ₪ , שהינו הקנס שהיה קבוע בתקנות בגין עבירה זו באותו מועד.

4.      ביום 3.7.18 הגיש הנאשם ערעור בבית המשפט המחוזי מרכז (עפ"ת 8071-07-18) וביקש לבטל את פסה"ד וכי הוא מבקש לחזור בו מהודאתו בנימוק  כי: "נודע בתקשורת בדבר הנחיה של הפרקליטות למשטרה לבצע בדיקה מקפת לכל מצלמות המהירות הנייחות של המשטרה" לאור פס"הד בפל"א 4745-08-13 של בית המשפט השלום לתעבורה בעכו.

2

5.      בהמלצת בית המשפט שלערעור, הגיש הנאשם ביום  07.11.18, בקשה להתיר לו לחזור בו מהודאתו.

6.      את בקשתו דנן נימק המבקש בכך שביום ההקראה הבין את מוגבלות יכולתו להוכיח את חפותו ועל כן הסכים להסדר הטיעון.

7.      ב"כ המאשימה התנגדה לבקשה וטענה כי בהתאם לסעיף 153(א) לחסד"פ לא מתקיימים התנאים לחזרה מהודיה.

דיון והכרעה

8.      המסגרת המשפטית לחזרה מהודיה מצויה בסעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי) הקובע כדלקמן:

"(א)      הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו".

9.      בפסיקה נקבע,  כי סמכותו של בית המשפט לאפשר חזרה מהודיה מתפרשת על כל שלבי המשפט, לרבות על שלב הערעור, אך בית המשפט יעשה כן רק בנסיבות נדירות וחריגות, וזאת, בין השאר, במקרים בהם: ההודיה לא ניתנה באופן חופשי ומרצון, כאשר נאשם לא הבין את משמעות הודייתו, או כאשר הודיה הושגה שלא כדין, באופן המצדיק את פסילתה.

ר' ע"פ 7088/16 לאוניד מיטניק נ' מ"י מיום 21.12.17,  מפי המשנה לנשיאה כב' השופט מלצר.

עוד נפסק, כי עיתוי העלאת הבקשה לחזרה מן ההודיה מהווה שיקול מכריע בבחינת הבקשה (ר': ע"פ 6349/11 שניידר (נשימוב) נ' מדינת ישראל (מיום 10.06.2013).

3

כן נקבע בפסיקה כי:" ככלל, בשלב שלפני מתן גזר הדין - הגישה היא מקלה יותר, ולפיה יש לאפשר לנאשם לחזור בו מהודייתו במצבים בהם הוא סבור כי הוא טעה בשיקולים שהובילו אותו להודיה, וזאת גם אם ההודיה ניתנה מרצונו החופשי של הנאשם, מתוך הבנה של משמעותה והשלכותיה ובלי שנפל בה פגם כלשהו. (ההדגשה שלי -ל.ש.ש.) מאידך גיסא, ככל שהבקשה לחזרה מהודיה מוגשת בשלב מאוחר יותר, עולה החשש כי הנאשם מנסה לבחון את תוצאות הודייתו ולהחליט על פיהן אם כדאי לו לחזור בו ולחדש את המשפט. בהקשר זה נפסק כי החשש האמור מתגבר כאשר הודיית הנאשם ניתנת במסגרת של הסדר טיעון...".

10.  במקרה דנן המבקש הגיש וגשה הבקשה  קרוב לחודשיים לאחר מועד גזה"ד.

המבקש היה ער להליך המתנהל בעניין המצלמות א/3 ואעפ"כ בחר להודות ולסיים ההליך המשפטי בעניינו.

סבורתני, כי בנסיבות אלה, ובהתאם לפסיקה דלעיל, כלל סופיות הדיון מחייב דחיית הבקשה.

11.  לפיכך הבקשה נדחית.

ניתנה היום, מוצש"ק ט"זי"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.