1

1.      לפני עתירת הנאשם לתיקון גזר הדין באופן שיימחק המשפט: "מיום שחרורו ממאסרו..."(עמ' 14 ש' 13 לגזר הדין). משמעות התיקון המבוקש הינה שתקופת המאסר בה הנאשם היה נתון, תימנה לצורך חישוב הפסילה שהוטלה עליו בתיק זה. לטענת הנאשם יש להיעתר לבקשה משני טעמים: האחד, הסדר הטעון אינו מציין שהפסילה תחל מיום שחרורו של הנאשם. השני, המאסר שהוטל עליו היה בגין תיק אחר ולא בגין התיק הנוכחי.

2.      המאשימה מתנגדת לבקשה מהטעם שזו הוגשה לאחר שחלפו 21 יום ממועד גזר הדין, וכן לאור העובדה שעתירת הנאשם אינה חלק מהסדר הטעון שהוצג.

2

3.      לאחר ששקלתי את בקשה וטענות הצדדים אני סבור שדין הבקשה להידחות וזאת ממספר טעמים:

ראשית, ללא קשר לזמן שחלף ממועד גזר הדין, אין כל מקום לתיקון הפרוטוקול וזאת מהטעם שלא נפלה בו כל טעות. בגזר הדין נקבע באופן מפורש שהפסילה תחל מיום שחרורו של הנאשם ממאסרו, וזו גם היתה כוונתי.

שנית, אמנם ס' 42 (ג) (2) לפקודת התעבורה קובע שבחישוב תקופת הפסילה לא תבוא במניין ה"תקופה שבה נשא בעל הרשיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל... ", ובהיעדר הוראה אחרת תקופת המאסר בתיק אחר נמנית לצורך חישוב הפסילה, אך כאמור, בגזר הדין קבעתי אחרת והכל בהתאם לסמכותי לפי סעיף 42 (א) לפקודת התעבורה.

שלישית ומעבר לנדרש, הבקשה לתיקון הפרוטוקול הוגשה בחלוף יותר מחודשיים ממועד גזר הדין ולא בתוך 21 יום כמתחייב בחוק. בהקשר זה יודגש, כי הנאשם וב"כ נכחו במעמד גזר הדין ואם סברו שנפלה בו טעות יכלו לטעון זאת במעמד גזר הדין. לציין שבגזר הדין צוין פעמיים שהפסילה תחושב מיום שחרורו של הנאשם ממאסרו (עמ' 14 ש' 12 ו-21 לגזר הדין).

4.      לאור האמור לעיל אני דוחה את הבקשה.

3

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ח, 23 יולי 2018, בהעדר הצדדים.