1

עסקינן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 27.6.21, ונדון לקנס.

עיינתי בטיעוני הצדדים בבקשה ובתגובה.

היה מקום לדחות את הבקשה על סף בהעדר תשתית עובדתית נתמכת בתצהיר מטעם המבקש (רע"פ 2474/18 יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.07.2018; רע"פ 1711/20 סני חורי נ' מדינת ישראל (נבו 08.03.2020)).

מעבר לדרוש, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה גם לגופה.

בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש אם הייתה הצדקה להיעדרו מן הדיון או אם קיים חשש שנגרם לו עיוות דין.

2

אשר לתנאי הראשון - בענייננו, בהזמנה למשפט וכתב אישום (ת/1) מצוין משלוח בדואר וכתובת המבקש, לרבות מספר ת.ד., אליה נשלחה הזמנה למשפט וכתב אישום, דבר המהווה אסמכתא למשלוחה; ועל פי תדפיס מידע דואר רשום שצורף לתגובת המשיבה, פריט הדואר נמסר ליעדו-לנמען ביום 18.2.21. מבלי להביע עמדה אם מסמך תדפיס המידע מהדואר מהווה ראיה למסירה לנמען, הרי שנקבע, כי "חזקת המסירה קמה חמישה עשר ימים מיום שנשלחה ההודעה בדואר רשום למען הרשום ואין צורך להוכיח מסירה (ראו גם: רע"פ 106/15 קריב נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (20.1.2015))." (רע"פ 6153/20 אריאל טורג'מן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.09.2020) בפסקה 5); וראו גם רע"פ 1321/21 אבי אשכנזי נ' מדינת ישראל (נבו 01.03.2021) בפסקה 4; עפ"ת (מחוזי באר שבע) 39738-07-20 טורדגמן נ' מדינת ישראל, 29.7.20; ועפ"ת (מחוזי חיפה) 71209-12-19 ח'אלד נ' מדינת ישראל, 27.2.20, פסקה 13. והמבקש לא הרים את הנטל שעובר לפתחו בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי להוכיח כי לא קיבל את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה; ולמעט טענה כללית בעלמא כי לא התקבל אצל המבקש זימון למשפט, המבקש לא טען כל טענה לגופו של עניין, בגיבוי אסמכתאות, אשר יאששו את טענותיו בדבר העדר המצאה כדין; והמבקש אף לא פנה לסניף הדואר בניסיון לברר את הטעון בירור ולגבות טענותיו בראיות. בנסיבות המתוארות בבקשה, אני סבורה כי המבקש לא עמד בנטל הנדרש לסתור את חזקת המסירה. וראו גם רע"פ 225/21 אלקאר דביר בע"מ נ' מדינת ישראל (נבו 11.02.2021).

"משמעות קבלת עמדת המבקש היא ביטול בפועל של "חזקת המסירה" כל אימת שבעל דין מצהיר - בלי תמיכה ראייתית נוספת - כי החזקה לא התקיימה בעניינו." (רע"פ 1711/20 סני חורי נ' מדינת ישראל (נבו 08.03.2020)).

לפיכך, המבקש לא עמד בנטל ההוכחה המוטל על כתפיו, וניתן היה לדון אותו בהיעדרו.

אשר לתנאי השני - אני סבורה כי גם תנאי זה לא מתקיים בענייננו, שעה שהמבקש כלל לא ביקש לחלוק על עובדות כתב האישום המיוחסות לו, ולא העלה כל טענה ביחס לתשתית העובדתית של כתב האישום שיש בה פוטנציאל לשינוי תוצאת המשפט.

"המערער הסתפק בטענה כוללנית לפיה רצה להשמיע את גרסתו בפני בית המשפט אולם לא פירט דבר מעבר לכך. בנסיבות אלו, לא ניתן לומר כי הרים את הנטל המוטל על בעל דין המבקש את ביטולו של פסק דין." (רע"פ 1711/20 סני חורי נ' מדינת ישראל (נבו 08.03.2020)).

3

לפיכך, הבקשה נדחית, ללא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018); ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (פורסם בנבו, 06.01.2009)).

עיכוב הביצוע שניתן מבוטל בזאת.

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשפ"ב, 25 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.