לפניי בקשה לעיין מחדש בהחלטתי מיום 02.04.23, במסגרתה נדחתה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 04.07.21.

המבקש, באמצעות בא כוחו, טוען כי בשגגה לא צירף לבקשה לביטול פסק דין תצהיר של אשתו, לפיו היא זו שנהגה ברכב במועד העבירה המיוחסת.

המשיבה התנגדה למבוקש, תוך שציינה כי מדובר בגרסה "משופרת" אשר "נולדה" לאחר שטענותיו הקודמות של המבקש נדחו.

דיון והכרעה:

סבורני כי דין הבקשה להידחות.

ראשית, המבקש לא מנמק מהי המסגרת הנורמטיבית בגדרה הוגשה הבקשה דנן.

שנית, במידה והיה מצוין בבקשה לביטול פסק הדין כי אחר נהג ברכב, וחסר היה תצהיר מפאת שגגה, ניתן היה לקבל בשלב מאוחר יותר את אותו תצהיר, ואולם במקרה דנן לא הוזכר באותה בקשה כל טיעון לעניין נהיגת הרכב בידי אחר.

זאת ועוד, התצהיר שצורף לבקשה זו נחתם ביום 03.04.23 - יום לאחר מתן ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק הדין, וכחודש ימים לאחר שהוגשה הבקשה.

לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, ד' אייר תשפ"ג, 25 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.