1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 10.4.19 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת, מכוח חזקת הבעלות, בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, עבירה מיום 28.3.16, ונגזר עליה קנס בסך 3,000 ₪.

3.         ב"כ המבקשת טען כי בשל טעות משרדית לא הופיע בדיון הקבוע וכי מדובר בטעות חריגה וחד פעמית. טען כי המבקשת היא חברה אשר מנהלת רישום מסודר של המשתמשים ברכבי החברה וכי ידועה לה זהות הנהג מבצע העבירה וצירף תצהיר מטעמו ותצלום רישיון נהיגה. לאור האמור ביקש ליתן למבקשת יומה בבית המשפט.

4.         המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה.

5.         לאחר ששקלתי טענות המבקשת ובהיעדר תגובת המשיבה החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

2

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         המבקשת זומנה לדיון כדין לאחר שהדיון הקודם נדחה לבקשתה ואין על כך מחלוקת.

באשר לטענת ב"כ המבקשת כי לא התייצב לדיון בשל טעות משרדית, הלכה פסוקה היא כי טעות משרדית של עורך דין אינו מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

מעבר לכך, המבקשת לא הסבירה מדוע נציג מטעמה לא התייצב לדיון שכן חובת ההתייצבות חלה עליה.

8.         עם זאת, המבקשת שהיא חברה בע"מ צירפה תצהיר מטעם הנהג הנטען בפועל ובקשה להסב את הדו"ח על שמו. בנסיבות אלה אני סבורה כי יש מקום ליתן לה יומה בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקשת בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, זאת בכפוף לחיוב המבקשת בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 1,200 ₪, אשר ישולם על ידי המבקשת עד ליום 20.6.19 שאחרת - יוותר פסק הדין על כנו.

עם ביטול פסק הדין ייקבע מועד לדיון הקראה.

            המזכירות תודיע לצדדים.

            לעיוני בהתאם.

3

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ט, 23 מאי 2019, בהעדר הצדדים.