1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 24.10.21 בגין עבירות של אי ציות להוראת שוטר ועקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף.

לאחר עיון בבקשה ובמצורף לרבות עיון בתיק לא מצאתי צידוק לבקש תגובת המאשימה ו/או לקיום דיון במעמד הצדדים.

השיקולים הנוגעים להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר והתכלית שבבסיס סעיף 240 לחסד"פ, נדונו ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המבקש טען כי לא ידע על מועד הדיון ולא קיבל הזמנה.

2

ואולם, הדוח שהמבקש קיבל מהוה כתב אישום והזמנה לדין על גביו מופיע מועד הדיון אליו הוזמן.

אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות ( עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י ).

הנאשם לא התייצב לדיון ועל כן נשפט בהיעדר מכוח סעיף 240 לחסד"פ.

גזר הדין נשלח בדואר רשום עוד ב 25.10.21 כך שקמה חזקת מסירה בתוך 15 יום . יוצא איפוא כי ממועד קבלת דבר הדואר אפילו היה ביום האחרון של ה 15 יום הנ"ל , חלפו 30 הימים להגשת בקשה.

סעיף 130 לחסד"פ קובע את הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהיעדר ולא בכדי ( עיין גם עמדת בית המשפט עליון ברע"פ 1044/17 הרון נ' מדינת ישראל ].

גם לגופו של ענין אין הגנה.

המפורט בבקשה דנן כללי ואינו עונה לדרישות הפסיקה.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

העונש שהוטל הולם את העבירות וחומרתן ונסיבות עושה העבירה .

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ד שבט תשפ"ב, 16 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.