1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 12.10.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של נהיגה במהירות של 117 קמ"ש מקום בו מותרת מהירות של 90 קמ"ש, עבירה מיום 10.3.21, ונגזר עליה קנס בסך 1,000 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות המבקשת וחרף היעדר תגובת ב"כ המשיבה החלטתי לדחות הבקשה.

2

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         לטענת ב"כ המבקשת, תיק זה יחד עם תיקים נוספים הועברו מטעמו לעו"ד נאדר חילף אשר הופיע בפני מותב זה ביום הדיון ובשל חוסר תשומת לב תיק זה לא טופל על ידו. עוד טען כי מנהלת משרדו היתה בחודש תשיעי להריונה ולא נכחה במשרד ועל כן לא נשלחה הודעת תזכורת לעו"ד חילף. לעניין טענות אלה, הלכה פסוקה היא כי טעות אנוש או שכחה כמו גם טעות משרדית של עורך דין אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793). יצוין כי לבקשה לא צורף תצהיר כלשהו והיא אף הוגשה כתשעה חודשים לאחר המועד אשר היה קבוע לדיון. בנוסף, חובת ההתייצבות חלה על המבקשת עצמה והמבקשת לא הסבירה מדוע לא התייצבה לדיון.

6.         מעבר לכך, המבקשת לא פירטה טענות הגנה ככל שישנן כאלה. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקשת, בשים לב לעברה התעבורתי, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקשת עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

8.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשפ"ב, 22 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.