1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 17.12.18.לטענת המבקש הוא לא התייצב לדיון מחמת מחלה (צורף אישור). בהתאם טען כי ייגרם לו עיוות דין ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה, הפנתה לשיהוי הרב בהגשת הבקשה , וכן לעובדה שהמבקש היה מיוצג על ידי עורך דין.

דיון והכרעה

3.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי המבקש הגיש בתאריך 09.10.18 בקשת דחייה באמצעות בא כוחו, והדיון בעניינו נקבע ליום 17.12.18. יודגש שהמבקש היה מיוצג על ידי עורך דין, שאף הוא לא התייצב לדיון. אמנם המבקש הציג אישור מחלה למועד הדיון, אך כאמור הוא היה מיוצג, והיה על בא כוחו להתייצב לדיון, או לחילופין להגיש בקשה לדחיית הדיון. בנסיבות אלו המבקש לא הראה כי אי התייצבותו לדיון נבעה מסיבות שאינן תלויות בו.

2

4.      גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר. גם אם אניח לטובת המבקש, שיש בעצם הגשת הבקשה כדי להוות כפירה כללית במיוחס לו, בכך לא די כדי להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה ".

לציין, כי מעיון בדו"ח המקורי אשר הוגש לבית המשפט עולה כי המבקש לא כפר במיוחס לו, ותגובתו במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "אין לי מה להגיד".

5.      אשר לעונש, על המבקש הוטל קנס הגבוה ב- 250 ₪ מברירת המשפט, אך נוכח עברו התעבורתי המכביד הכולל 62 הרשעות קודמות, לא מדובר בענישה מכבידה. כך שגם בהקשר זה לא נגרם למבקש עיוות דין.

6.      מעבר לנדרש, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ואף חריג, ללא כל הסבר מניח את הדעת, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

7.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה.

8.      הבקשה נדחית.

9.      להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשפ"א, 24 יוני 2021, בהעדר הצדדים.