1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

הנאשם נשפט בהיעדרו בתאריך 5.11.19.

בחילה הגיש הנאשם בקשה באמצעות עו"ד אסדי, אולם לאחר מכן הודיע כי שכר שירותיה של עורכת דין אחרת וביקש למחוק את הבקשה הראשונה. לנוכח האמור אתייחס בהחלטה זו לבקשה שהוגשה באמצעות עו"ד ביאדי.

בבקשתו טוען הנאש כי ההזמנה לדיון מעולם לא הומצאה לו. עוד מוסיף המבקש וטוען כי ההודעה בעניין דבר הדואר מעולם לא הובאה לידיעתו. באשר לעבירה עצמה טוען הנאשם בתצהיר שצורף לבקשה, כי הוא חולק על נסיבות העבירה בה הואשם.

המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" ולפיכך מהווה הזמנה כדין, נוכח היותו ערוך כדין.

דין הבקשה להידחות

2

תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד- 1974, קובעת חזקת מסירה, מקום בו ההזמנה לדין נשלחה בדואר רשום, אלא אם הנאשם יוכיח כי לא קיבל את ההזמנה לדין מסיבות שאינן תלויות בו. זאת לא עשה הנאשם. הנאשם כלל וכלל לא התמודד עם אישור המסירה או עם תוכנו ופרט להעלאת טענה כללית כי לא קיבל זימון לדיון לא התייחס לכך. אין באמור כדי לסתור את חזקת המסירה (ר' עפ"ת 37016-12-18 נבואני נ' מדינת ישראל [25.12.18]).

בנוסף, כפי העולה מהבקשה עצמה, הבקשה נשלחה לאותה כתובת אותה ציין הנאשם בבקשתו להישפט וחזרה בציון לא נדרש. די בכך על מנת להקים את חזקת המסירה. אישור המסירה הקיים בתיק מציין את שם פקיד/ת הדואר, תאריך המסירה וחתימת פקיד הדואר.

"כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובתו של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות... טענות לשיבושים בהגעת דברי הדואר יש לתמוך בחומר ממשי, ואין להעלות טענות מסוג זה בעלמא וללא כל תימוכין" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם, פסקה 35 (25.3.2018)).

כן ר' עפ"ת 51928-08-19 אבר רביבו (12.9.19) ועוד.

גם בטענתו הכללית כי הוא כופר בביצוע העבירה אין כדי לסייע לנאשם. "לסיכום, על כל הטוען לקיומה של עילה זו (חשש לעיוות דין- א"ל), במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד סאלם [25.3.18]).

הדברים נכונים במיוחד נוכח תגובתו של המבקש בעת רישום הדו"ח: "אני מצטער אני רק החזקתי את הטלפון לא דיברתי בטלפון". דברים שיש בהם יותר מראשית הודיה בביצוע העבירה, שהרי הלכה פסוקה היא כי עצם החזקת מכשיר הטלפון ביד ממלאת אחר כל יסודות העבירה- רע"פ 10020/16 ברוך בן יוסף נ' מדינת ישראל (24.4.18), עפ"ת 59264-12-19 וולפה נ' מדינת ישראל (11.2.20).

יפים לעניין דבריו של כב' הש' קוטון בעפ"ת 36978-04-18 הייתם סבית (31.5.18):

"קיים קושי רב בקבלת טענות עובדתיות אשר מטרתן להתעמת עם דברים ברורים שרשם השוטר בהודעה, בעוד הטענות הן טענות כבושות שעומדות בסתירה מוחלטת לאמור בהודעה על תשלום הקנס ובדברי המערער עצמו אשר בסמוך אליהם מתנוססת חתימת ידו".

3

ניתנה היום, ב' אדר תש"פ, 27 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.