1

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 29.5.18 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירות של נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף על שימושו ברכב וללא רישיון רכב תקף ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 2,000 ₪ ופסילה על תנאי של חודש למשך שנה.

3.         המבקש טען כי בתאריך 1.3.18 קיבל לידיו דו"ח ולא ידע שעל גבי הדו"ח שקיבל מופיע תאריך הדיון בבית המשפט, שאחרת היה מתייצב לדיון. טען כי היה סבור שהוא אמור לקבל תאריך לדיון על ידי בית המשפט. לאור האמור ביקש לבטל את פסק הדין ולקבל יומו בבית המשפט.

4.         ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען כי אין בנימוקי הבקשה הצדקה לביטול פסק הדין וכי הנאשם זומן לדיון כדין.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

2

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         טופס הזמנה לדין וכתב אישום, הנושא את תאריך הדיון, נמסר למבקש ביד (אם כי המבקש לא חתם עליו) והמבקש אף אינו מכחיש כי קיבל הדו"ח לידיו, אלא שלטענתו לא ידע כי על גבי הדו"ח מופיע תאריך זימון לדיון בבית המשפט. הלכה פסוקה היא כי טעות אנוש או שכחה אינו מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

8.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ואף לא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין. עוד יש לציין כי העונשים שנגזרו על המבקש אינם חורגים ממתחם הענישה הנהוג לעבירות מסוג זה.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

הנאשם ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 16.9.18.

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אב תשע"ח, 10 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.