1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 7.11.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר ונגזר עליו קנס בסך 1,500 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         הדיון נדחה לבקשת ב"כ של המבקש אשר יצגה אותו בהליך כאן. באשר לטענת המבקש כי ב"כ "הקודמת" אשר אינה מייצגת אותו במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין עסקינן, טעתה ברישום מועד הדיון ביומנה, הלכה פסוקה היא כי טעות אנוש או שכחה כמו גם טעות משרדית של עורך דין אינם מהווים סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

2

6.         עוד יש לציין כי מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי ההחלטה בדבר מועד הדיון הנדחה נשלחה לכתובת המבקש ובהיעדר הנמען נמסרה למי שגר עימו בבית ונראה כי מלאו לו 18 שנה, בתאריך 26.7.21, ומכאן שבוצעה מסירה כדין. בנסיבות אלה, אף אם ב"כ של המבקש לא התייצבה לדיון הרי שחובת ההתייצבות חלה על המבקש עצמו, והמבקש לא סיפק כל הסבר להיעדר התייצבותו לדיון.

7.         מעבר לכך, נסיבות המקרה תוארו בפירוט בדו"ח ולא מצאתי ממש בטענות ההגנה שהעלה המבקש. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם העונש הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא שוכנעתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

8.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

9.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 3.3.22.

10.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' אדר א' תשפ"ב, 03 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.