1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 10.06.20.לטענת המבקש הוא לא התייצב לדיון מחמת טעות הקשורה גם בקשיי שפה. ובהתאם טען כי ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

3.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי הנאשם קיבל וחתם על הזמנה לדין במועד ביצוע העבירה. ככל שהמבקש טוען שלא הבין את האמור בדו"ח, היה עליו לברר זאת ולא לשקוט על שמריו. ניתן אף לומר שהמבקש "עצם את עיניו" בהקשר זה. בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא התייצב לדיון בנסיבות שאינן תלויות בו.

2

4.      גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר. למעשה המבקש לא העלה כל טענת הגנה שהיא. בהקשר זה יצוין, שלא די בכפירה כללית כדי להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה".

5.      גם גזר הדין אינו חמור יתר על המידה נוכח נסיבות ביצוע העבירה (נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף שתוקפו פקע בחודש אפריל 2017).

6.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין באם בקשתו תדחה.

7.      הבקשה נדחית. להודיע לצדדים.

8.      עיכוב ביצוע גזר הדין מבוטל בזאת. הקנס ישולם תוך 90 יום. ריצוי הפסילה יחל ביום 10.8.20. על המבקש להפקיד עד למועד זה את רישיון נהיגתו או תצהיר בדבר היעדר רישיון תקף.

ניתנה היום, ו' אב תש"פ, 27 יולי 2020, בהעדר הצדדים.