1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהעדר כדין.

למבקש יוחסה עבירה של נהיגה ברכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש בניגוד לתקנה 308(ד) לתקנות התעבורה.

התביעה מתנגדת לבקשה.

המבקש ביטולו של פסק דין צריך להוכיח אחת משתי עילות: סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות או חשש ממשי לעיוות דין [עיין: רע"א 418/85 רוקינשטיין נ' מ"י, פ"ד לט(3) 279, רע"פ 9142/01 סוריאיה איטליא נ' מ"י, הרכב הש': א. ברק, ת. אור, א. מצא, 2.10.03].

המבקש הוזמן ליום 4.4.16 , הדוח שנמסר לידי המבקש מהווה הזמנה לדין וכתב אישום.

המבקש מציין כי אי ההתייצבות נבעה מבלבול .

טעות או בלבול גם אם נעשו בתום לב אינם עילה לביטול פסק דין שניתן בהעדר (עיין: רע"פ 9142/01, רע"פ 5958/07, רע"פ 2991/11).

2

גם לגופו של עניין אין הגנה.

המפורט בבקשה אינו עונה לפירוט הנדרש ע"י הפסיקה ואין בו כדי להניע את ההליך מחדש (עיין: רע"פ 9142/01 סוריאיה איטליא נ מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03, רע"פ 5076/12 כמאל מסראתי נ' מ"י, הש' א. שהם, 1.7.12).

העונש שהושת הולם את פסילת המינימום שנקבעה ע"י המחוקק ואינו חורג לחומרה.

אין עיוות דין.

הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

לפנים משורת הדין, נוכח מצבו הכלכלי של הנאשם הקנס המקורי ישולם ב 4 תשלומים תוך 60 יום.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ו, 02 מאי 2016, בהעדר הצדדים.