1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהעדר כדין. המאשימה מתנגדת לבקשה.

הנאשם הוזמן לדין. מעקב אחר משלוח ההזמנה באמצעות הדואר מעלה כי דבר הדואר הגיע ליעדו.

הנאשם לא התייצב, משכך רואים אותו כמי שמודה כך על פי סעיף 240 לחסד"פ וההלכה הפסוקה.

טענתו של הנאשם כי לא ויתר על הזכות לדיון אין בה כדי לאיין את המצב המשפטי שהתגבש על בסיס אי התייצבותו נוכח הוראת החוק המופרשת ועמדת בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא,( 2.10.03).

העובדה שלנאשם בעיה בריאותית כשלעצמה אין בה בהכרח, כדי להביא לביטול פסק הדין.

המסמכים הרפואיים שצורפו בדיעבד אינם רלונטיים למועד הדיון ואין בהם כדי ללמד על הצדקה לאי ההתייצבות לדיון שהיה קבוע ליום 2.1.17 או על הגנה. [ עיין: רע"פ 555/13 עופר כהן נ' מ"י, כב' הש' ס. ג'ובראן (4.2.13), רע"פ 7122/07 טהא חיר נ' מ"י, כב' הש' ס. ג'ובראן (15.1.08)- (אין באישור מחלה שנשלח לאחר מועד הדיון לרפא את אי ההתייצבות) , עפ"ת 38380-12-12 סברי אליהו נ' מ"י, כב' הש' ט. חיימוביץ' (18.2.13), עפ"ת 7536-05-13 עיד חסן נ' מ"י, כב' הש' ט. חיימוביץ' (10.6.13),

אין הגנה לגופו של ענין. העונש שהוטל הולם את העבירה, רף ההפרזה והסיכון.

2

אין עיוות דין. הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ז, 23 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.