1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 10.5.22 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון ונגזר עליו קנס בסך 1,400 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות המבקש ובהיעדר תגובת ב"כ המשיבה, החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         המבקש אינו חולק על כך כי זומן לדיון כדין אלא שלטענתו לא התייצב לדיון מפאת מחלה וצירף אישור מחלה מיום 8.5.22 עד ליום 12.5.22. בנסיבות אלה, אף אם נבצר מהמבקש להתייצב לדיון במועד הקבוע הרי שיכול היה להגיש הודעה או בקשה בעצמו או באמצעות מי מטעמו לפני המועד הקבוע או סמוך לאחר מכן, משחלפה המניעה הרפואית, ולא להמתין ולהגיש הבקשה כאן רק כשלושה חודשים לאחר מועד הדיון.

6.         עם זאת, מאחר שהמבקש הציג אישור רפואי רלוונטי ליום הדיון ובהיעדר תגובת ב"כ המשיבה, אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

7.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסך של 500 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 14.12.22 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

8.         ככל שסכום ההוצאות ישולם בהתאם למועד האמור בהחלטה כאן, יועבר התיק לעיוני ע"י המזכירות ויקבע מועד חדש להקראה.

9.         ככל שההוצאות לא ישולמו כאמור לעיל, ההחלטה על עיכוב ביצוע גזר הדין תבוטל ופסק הדין יוותר על כנו.

            המזכירות תודיע לצדדים ותפעל בהתאם.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשפ"ג, 23 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.