1

מונחת בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש ביום 01.02.16.

במסגרת גזר הדין, הטלתי על המבקש קנס בסך 1,500 ₪, פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים ופסילה על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים וזאת על עבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62 (3) לפקודת התעבורה ותקנה 169ב' לתקנות התעבורה.

לטענת ב"כ המבקש, לא התייצב המבקש לדיון היות ששמע את השוטר שמסר לו את הדו"ח, שעליו להתייצב לדיון הקבוע ליום 01.08.16. יתרה מזאת, המבקש מאמן קבוצות נוער בכדורגל וזקוק לרישיון כאשר אי העתרות לבקשה תגרום לו עיוות דין.

המשיבה הביעה התנגדותה לבקשה מהטעם שהמבקש קיבל את ההזמנה לדין לידיו ואף חתם עליה, כאשר רשום על גביה מועד הדיון , כך שגם אם שמע מהשוטר מועד אחר עדיין המועד הנכון מצויין בהזמנה לדין.

2

עוד ציינה ב"כ המשיבה, כי המבקש לא הציג כל טעם או ראיה מוצדקת שבגינה יש להיעתר לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המדינה, מצאתי לנכון לפנים משורת הדין להיעתר לבקשה וזאת מהטעמים הבאים: המבקש אומנם לא הציג טעם מוצדק לאי התייצבותו אולם העובדה שמדובר בעבירת שכרות שהיא עבירה חמורה הטומנת בחובה לרוב עונש חמור הפוגע בחופש התנועה, הרי שאי מתן למבקש יומו בבית המשפט - עלולה לגרום לו עיוות דין.

אבל יחד עם זאת, עצם או הופעתו והגשת בקשה זו גורמת מלאכה ועמס נוסף מיותר על ביהמ"ש , לכן אני קובע שאם הנאשם ישלם הוצאות משפט ע"ס 700 ₪, אהיה מוכן לבטל פס"ד ולקבוע התיק למענה.

ההוצאות ישולמו תוך 60 יום.

מורה על עיכוב העונש ל- 70 יום.

מזכירות בית המשפט תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ו, 11 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.