1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בתאריך 20.01.20 בהיעדרו של המבקש. ב"כ המבקש לא חלק על העובדה שידע על מועד הדיון, אך טען שעו"ד תמיר עמר שהיה אמור להתייצב לדיון במקומו, חלה ולא התייצב. בהתאם, ייגרם למבקש עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.                        המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעם שהמבקש ידע על המועד, והבקשה אינה נתמכת בתצהיר.

דיון והכרעה

3.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה, כי ב"כ המבקש צפה בהחלטה הנוגעת למועד לדיון. ב"כ המבקש אף ציין בבקשתו כי המועד היה ידוע לו, ולדיון היה אמור להתייצב עו"ד אחר מטעמו. אין בטענה זו כדי להצדיק את ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, וזאת ממספר טעמים:

ראשית, לא הוגש כל תצהיר לתמיכה בבקשה, ובפרט לא תצהיר חתום בידי עו"ד תמיר עמר שהיה על פי הטענה אמור להתייצב לדיון, ודי בכך כדי לדחות הבקשה על הסף.

2

שנית, לא צורף לבקשה כל אישור מחלה שיש בו כדי לתמוך באותה טענה.

שלישית, לא הוגשה כל בקשה לדחיית הדיון מפאת מחלתו של עו"ד עמר.

רביעית, אין בתיק ביהמ"ש כל כתב העברה המייפה את כוחו של עו"ד עמר להופיע בשמו של ב"כ המבקש.

4.      כל אחד מהטעמים הנ"ל מצדיק בפני עצמו את דחיית הבקשה, קל וחומר הצטרפותם יחד.

5.      יודגש, כי פסק דין קודם בתיק זה ניתן אף הוא בהיעדרו של המבקש, ובוטל לבקשתו בכפוף לתשלום הוצאות. בנסיבות אלו היה על המבקש או על בא כוחו להקפיד שבעתיים בעניין.

6.      המבקש לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו, ושוב לא התייצב לדיון.

7.      בנסיבות אלו לא מצאתי כל הצדקה לאי התייצבותו של הנאשם או בא כוחו לדיון.

8.      גם לגופו של עניין לא מתקיימת כל עילה לביטול פסק הדין. המבקש לא העלה כל טענת הגנה, ותגובתו במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "אני קניתי אוכל עכשיו". מדובר ב"הסבר" לאי חגירת חגורת בטיחות.

9.      לציין, שעל המבקש הוטל הקנס המקורי בסך 250 ₪, כך שגם בהקשר זה לא נגרם לו כל עיוות דין.

10.  לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם פסק הדין יוותר על כנו.

11.  הבקשה נדחית.

12.  לטעמי, ראוי היה במכלול הנסיבות להטיל על המבקש הוצאות של ממש בגין הגשת בקשה זו, ולפנים משורת הדין אמנע מכך.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ב' אדר תש"פ, 27 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.