1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 20.11.22 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של אי מתן זכות קדימה להולך רגל שעמד על המדרכה, ונגזר עליו קנס בסך 400 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות המבקש וחרף היעדר תגובת ב"כ המשיבה החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

בהחלטתי מיום 19.10.22 קבעתי את התיק לדיון תזכורת בנוכחות הצדדים לתאריך 20.11.22. מאישור המסירה הסרוק בתיק האלקטרוני עולה כי הזימון לדיון נמסר לידי הנמען הרשום, המבקש, אשר אישר קבלת דבר הדואר בחתימתו בתאריך 29.10.22. מכאן, שבוצעה מסירה כדין.

6.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב לעברו התעבורתי, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

8.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 20.3.23.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשפ"ג, 20 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.