1

בעניין: בקשה לביטול פסק דין.

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 21.3.16 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת ונגזר עליה קנס בסך 3,200 ₪.

3.         המבקשת טענה כי הדוח והזימון לדיון מעולם לא הגיעו לידיה וכי למדה לראשונה על קיום הדוח כאשר קיבלה את פסק הדין ביום 18.4.16. טענה כי אין בחברה עובד בשם אייל פרימייץ כפי שחתום על אישור המסירה. טענה כי אילו ידעה על קיום הדוח הייתה דואגת להסב אותו על שם הנהג שנסע ברכב.

2

4.         המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי המבקשת לא טענה כי הכתובת על אישור המסירה איננה כתובתה, מה גם שהודעת הקנס התקבלה באותה כתובת. טענה כי המבקשת לא צירפה כל תצהיר המאמת את טענתה כי אין אצלה עובד בשם אייל פרימייץ.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים מצאתי לנכון להיעתר לבקשה זו.

            משלוח הדוח באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 15/106 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון נמסר לידי נציג החברה, מר אייל פרימייץ, אשר אישר בחתימתו את קבלת דבר הדואר ומכאן שקמה חזקת המסירה.

יחד עם זאת, המבקשת טענה כי אין אצלה עובד בשם אייל פרימייץ ובניגוד לאמור בתגובת התביעה, תמכה טענתה זו בתצהירו של קצין הבטיחות בחברה.

בנוסף, המבקשת טענה כי לו הייתה יודעת על קיומו של הדוח הייתה פועלת להסבתו על שם הנהג בפועל.

7.         בנסיבות אלו, משלא ברור האם בוצעה מסירה כדין ולמבקשת טענת הגנה ברורה , מצאתי לנכון להיעתר לבקשה, ולאפשר למבקשת לקבל יומה בבית המשפט .

8.         לאור האמור אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 21.3.16.

            נקבע לדיון הקראה בפני כב' השופטת רונה פרסון ביום 2.1.17 בשעה 09:00.

            המזכירות תזמן הצדדים.

            המבקשת תדאג להתייצבותו של הנהג בפועל בדיון.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ו, 31 מאי 2016, בהעדר הצדדים.

3