1

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 1.5.18 (להלן: "גזר הדין").

2.         המבקש הורשע בעבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה ונגזר עליו קנס בסך 1,100 ₪.

3.         המבקש טען כי זומן לדיון אך נבצר ממנו להתייצב לדיון משום שהוא חייל וכי התקיימו באותם ימים מבצעים ולכן הוא לא יכול היה להיעדר מהצבא. טען כי העבירה התרחשה במתחם חניות בקרית ביאליק, וכי איננו משתמש כלל בטלפון הנייד בזמן נהיגה שכן במכונית שלו קיימת דיבורית מובנית. טען כי מדובר בעבירה הראשונה והיחידה שלו ומאחר והוא חייל אין ביכולתו לשלם את הקנס. לאור האמור ביקש להתחשב במצבו ולבטל את הקנס.

4.         המשיבה לא הגישה תגובתה לבקשה.

2

5.         לאחר ששקלתי טענות המבקש החלטתי לדחות הבקשה לביטול פסק הדין מיום 1.5.18. עם זאת, לאור מצבו הכלכלי של המבקש, אשר הוא חייל, החלטתי לאפשר למבקש לשלם הקנס הקבוע בגזר הדין בתשלומים.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         המבקש אינו חולק על כך כי זומן לדיון כדין, אלא שלטענתו נבצר ממנו להתייצב לדיון בהיותו חייל וכי לא יכול היה להשתחרר מהצבא ולהתייצב לדיון. המבקש לא הציג כל אסמכתא לטענתו זו וממילא אני סבורה כי גם בנסיבות אלה, יכול היה המבקש לפנות בבקשה מתאימה אל בית המשפט בטרם מועד הדיון הקבוע, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, או לפחות בסמוך לאחריו ולא לפנות בבקשה כאן, רק לאחר שגזר הדין נמסר לו. בנסיבות אלה, אני סבורה כי המבקש לא הציג סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

8.         עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה לביטול פסק הדין נדחית והמבקש ישלם הקנס האמור בו בתשלומים, לאור נסיבותיו האישיות.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין ב-6 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 15.8.18 ואילך.

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

3

ניתנה היום, י' אב תשע"ח, 22 יולי 2018, בהעדר הצדדים.