1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 21.6.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 1,500 ₪ ופסילה בפועל של חודשיים (תוך הפעלת עונש פסילה מותנה).

2

3.         המבקש טען כי הגיש ביוזמתו בקשה להישפט אך לא קיבל לידיו את הזימון לדיון. טען כי נודע לו אודות פסק הדין רק ביום 17.10.21 כאשר נעצר על ידי שוטר תנועה לבדיקה שגרתית ונמסר לו כי הוא פסול ונלקח ממנו רישיונו. טען כי ביישוב כרם מהר"ל בו הוא מתגורר יש בעיה בקבלת דברי דואר. טען כי עובד הדואר שהוא פנסיונר פותח את סניף הדואר רק פעמיים בשבוע להעברת דברי דואר לתושבים, בשעות שנוחות לו וללא תיאום עם התושבים, וכי לא ניתן להגיע לדואר באופן יומיומי. טען כי בנסיבות אלה לא קיבל כל הודעה לסור לדואר לקחת את דבר הדואר. טען כי הוא כופר בעבירה המיוחסת לו וכי לא השתמש בטלפון בזמן תנועת הרכב. טען כי יש לו ברכב מתקן קבוע שהוא מניח בו את הטלפון ובנסוף יש לו טלפון מובנה בתוך הרכב. טען כי הכחיש מכל וכל את העבירה המיוחסת לו בדו"ח והראה לשוטר שדיבר בספיקר באמצעות הטלפון המובנה שיש לו ברכב, וכי היה בשיחה עם חבר שלו ששמע את כל מה שהתרחש עם השוטר. טען הוא היה עם אוזניה באוזן ולא היתה לו כל סיבה להחזיק את הטלפון. לאור כל האמור ועל מנת למנוע עיוות דין ביקש לקבל יומו בבית המשפט.

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי המבקש זומן כדין לדיון כפי שעולה מאישור המסירה הקיים בתיק, אך בחר שלא להתייצב לדיון. טענה כי המבקש לא פירט את סיכויי הגנתו. טענה כי העונש שהוטל על המבקש בהיעדרו סביר ומידתי ואינו חורג מרמת הענישה המקובלת בנסיבות העניין. טענה כי למבקש היתה הזדמנות לקבל את יומו בבית המשפט אך משבחר לא להתייצב ואף לא לברר מה עלה בגורל בקשתו אין לו להלין אלא על עצמו.

5.         ב"כ המבקש בתשובתו לתגובת ב"כ המשיבה, טען כי ב"כ המשיבה לא התייחסה לטענות המבקש בעניין ההמצאה של הזימון לדיון ולא התייחסה כלל לטענות ההגנה שגובו בתצהירו של המבקש המצביעות על סיכויי ההגנה שלו. אשר על כן ביקש להיעתר לבקשה.

6.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

7.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

8.         משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש טען כי קיימת בעיה בחלוקת דברי דואר בסניף הדואר בישוב בו הוא מתגורר אך לא הציג כל ראיה בדבר בירור או בדיקה שערך ביחס לדבר הדואר הספציפי או כל ראיה אחרת בדבר תלונות לגבי תפקוד סניף הדואר בישוב. בנסיבות אלה, המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה.

3

9.         עם זאת, המבקש העלה טענות הגנה אפשריות באשר לנסיבות ביצוע העבירה. בנסיבות אלה אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

10.       סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין, אך זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 800 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 15.12.21.

11.       ככל שסכום ההוצאות ישולם בהתאם למועד האמור בהחלטה כאן, יועבר התיק לעיוני ע"י המזכירות ויקבע מועד חדש להקראה.

12.       ככל שההוצאות לא ישולמו כאמור לעיל, ההחלטה על עיכוב ביצוע גזר הדין תבוטל ופסק הדין יוותר על כנו.

            המזכירות תודיע לצדדים ותפעל בהתאם.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשפ"ב, 23 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.