1

 

 

 

בית משפט לתעבורה בפתח תקווה

תת"ע 7636-01-15 מדינת ישראל נ' מטרני אליהו

 

 

08 אוקטובר 2015

 

 

לפני כבוד השופטת טל אוסטפלד נאוי

המאשימה

מדינת ישראל

 

נגד

 

הנאשם

אליהו מטרני

 

 

 

 

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד גפני

הנאשם/ת - בעצמו

 

 

 

                                                                                    

הכרעת דין

 

כנגד הנאשם, מורה לנהיגה, הוגש כתב אישום לפיו ביום 01.12.14 בשעה 10:04, בעת שהורה נהיגה, השתמש בטלפון הנייד שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לסעיף 16(ב) לפקודת התעבורה.

 

הנאשם כפר בביצוע העבירה וטען כי לא השתמש בטלפון בעת הנסיעה. לטענתו, השוטר סע מאחוריו במהירות של כ-40 קמ"ש, היה עליו לשמור מרחק עצירה מרכבו ולכן מדובר במרחק ניכר ממנו לא יכול היה להבחין בביצוע העבירה.

 

2

מטעם התביעה העיד -

רס"מ מדמוני יגאל (להלן: "עד התביעה") אשר ערך את טופס ההזמנה לדין (ת/1).

העד ציין כי בעת שנסע בניידת משטרה סמויה ופנה מכביש 4 לרח' הרצל במושב קדימה צורן, הבחין ברכבו של הנאשם. מדובר ברכב ללימוד נהיגה, כאשר תלמידת נהיגה נוהגת ברכב והנאשם, היושב במושב שלצד הנהג, אוחז בטלפון נייד בידו הימנית בצמוד לאוזנו. לאחר שהבחין לראשונה בנאשם מבצע את העבירה, המשיך העד בנסיעה אחריו לאורך הרחוב ושמר על קשר עין עמו, תוך שהוא מבחין בנאשם ממשיך לשוחח בטלפון הנייד, דרך המראה הימנית ברכבו של הנאשם.

בחקירתו הנגדית בבית המשפט, חזר העד והעיד כי הבחין לראשונה בביצוע העבירה בצומת הכניסה למושב מכביש 4 לרח' הרצל, דרך החלון הימני ברכבו של הנאשם, כאשר פנה ימינה לרחוב הרצל והנאשם פנה שמאלה לאותו רחוב. לאחר מכן המשיך לנסוע אחרי רכב הנאשם, והמשיך לראותו בבירור דרך המראה הימנית, שהוא אוחז בטלפון הנייד בצמוד לאוזנו הימנית ומדבר.

באמצעות העד הוגשו מזכר שערך (נ/1), ואישור מסירת הזמנה מחודשת לדין, ליום 03.03.15 (ת/2).

 

הנאשם, אשר בחר להעיד, העיד כי באותו היום היה בעת שיעור נהיגה. עד התביעה הורה לו לעצור בצד הדרך לאחר נסיעה של כ-300 מטר בכביש ישר. לטענתו, לא אחז במכשיר הטלפון הנייד, אלא דיבר בו באמצעות דיבורית המותקנת ברכב ואף לא החזיק דבר מה אחר בידו.

לטענת הנאשם, עד התביעה הורה לו להתייצב בבית המשפט ביום 22.3.14 כפי שציין בטופס ההזמנה לדין (ת/1), לאחר שמפקד המשטרה הסב את תשומת ליבו, תיקן עד התביעה את מועד הדיון על גבי הטופס וציין כי עליו להתייצב בבית המשפט ביום 22.3.15.

לאחר מכן, טוען הנאשם כי עד התביעה יצר עימו קשר טלפוני וביקש ממנו לסור אל תחנת המשטרה ושינה פעם נוספת את מועד הדיון ליום- 3.3.15 (נ/1), לטענת עד התביעה הדבר נעשה נוכח בקשת לשכת התביעות.

הנאשם התייצב בבית המשפט ביום 3.3.15 כפי שהורה לו עד התביעה אך התיק נפתח על ידי המאשימה והדיון התקיים בפועל רק ביום 22.3.15.

בסיכומיו טען הנאשם כי מדובר ברכב מסוג ניסאן "ג'וק", כאשר שדה הראיה הקיים אינו מאפשר להבחין בביצוע העבירה דרכו.

 

 

דיון

סעיף 16(ב) לפקודת התעבורה קובע:

"(ב)   מי שבידו רישיון להוראת נהיגה לא ישתמש, בשעת הוראת נהיגה, בטלפון קבוע או נייד, אלא באמצעות דיבורית; בסעיף זה -

"דיבורית" - התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו, ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;

"טלפון" - מכשיר המיועד לתקשורת שיש בו לחצנים לחיוג."

 

3

עד התביעה פרט בטופס ההזמנה לדין (ת/1) את מיקום ונסיבות ביצוע העבירה. העד ציין באופן מפורש כי הבחין בנאשם בצומת הכניסה מכביש 4 לרחוב הרצל ביישוב קדימה, כשהוא אוחז בידו הימנית בטלפון הנייד בצמוד לאוזנו. העד המשיך בנסיעה רצופה אחרי רכבו של הנאשם, שמר על קשר עין עמו והבחין בו כשהוא ממשיך לאחוז במכשיר הטלפון: "...כשנכנסתי מכביש מס' 4 להרצל נכנס הרכב הנ"ל ללימוד נהיגה כשיש תלמידה בשם [...] הנוהגת ומורה הנהיגה אוחז ביד ימין בצמוד לאוזן ימין טלפון נייד נסעתי אחריו לאורך הרחוב ומול תחנת המשטרה כשהוא כל הדרך עדיין מדבר בנייד ואני רואה זאת במראה הימנית שלו כרזתי לו לעצור..." (ת/1, נסיבות המקרה).

 

העד ציין את דברי הנאשם ב"דברי הנהג" שבטופס ההזמנה לדין: "דיברתי בדיבורית לאחר מכן אמר לא דיברתי כלום" (ת/1, דברי הנהג).

 

בחקירתו הנגדית בבית המשפט חזר עד התביעה על עדות זו וציין במפורש כי ראה בבירור את ביצוע העבירה, תחילה דרך החלון הימני ברכבו של הנאשם בעת הפנייה בצומת, ולאחר מכן כשנסע מאחוריו, דרך מראת הצד הימנית ברכב הנאשם:

"ש. אני טוען שלא ניתן לראות את העבירה בתוך הרכב.

ת. ראיתי בבירור, אם לא , לא הייתי כורז לך לעצור בצד.

אם היה לי צל של ספק, קל שבקלים , לא היתי עוצר אותך."

ש. אתה נסעת מאחורי, נכון?

ת. כן.

כששנינו באנו להכנס לצומת. הוא בא מצד אחר ואני מצד אחר.

ראיתי את העבירה דרך החלון הימני של רכבו, כשאני הנהג ויושב בחלון השמאלי של רכבי.

אני באתי מכביש 4 להיכנס להרצל מדרום לכוון מזרח, אני פניתי ימינה, כשהוא הגיעה מכביש 4 ונכנס להרצל, הוא פנה שמאלה.

הנאשם חלף אותי, כשהוא מדבר בטלפון.

[...]

לאחר מכן נסעתי אחריך וראיתי אותך עדיין דרך המראה הימנית שלך מדבר בטלפון וכרזתי לך לעצור בצד." (עמ' 4 לפרוטוקול שורה 26 עד עמ' 5 שורה 7).

 

הנאשם טען בסיכומיו כי לא ניתן לראות את ביצוע העבירה דרך רכבו:

"הרכב שלי הוא ניסן ג'וק אין אפשרות בחיים לראות, אין שדה ראיה.

צילמתי את הרכב מ 2-3 מטר ואי אפשר." (עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 8-9).

 

טענתו של הנאשם כי שדה הראיה לא מאפשר לראות את ביצוע העבירה לא הוכחה, ולא הובאו ראיות לביסוס טענה זו. הטענה אף אינה הגיונית שכן עד התביעה הבחין בביצוע העבירה דרך החלון הימני של רכב הנאשם ולא הועלתה כל טענה או הובאה ראיה לכך כי לא ניתן להביט דרך חלון הרכב.

זאת ועוד, אין בכוחה של טענה זו לסתור את עדותו של עד התביעה כי הבחין פעמיים בביצוע העבירה, מצד הרכב דרך החלון הימני, וכאשר נסע אחרי רכב הנאשם, דרך מראת הצד.

4

 

לאחר ששמעתי עדיויות הצדדים, הנני מעדיפה עדותו של עד התביעה, שהעיד באופן מפורש כי הבחין בנאשם מבצע את העבירה, כאשר אחז בטלפון נייד בידו הימנית ובצמוד לאוזנו בזמן שהורה נהיגה.

 

שמעתי את טענותיו של הנאשם בעניין מועדי הדיון אליהם זומן אך אין הדבר מעלה או מוריד לעניין ביצוע העבירה עצמה ויתכן ויש מקום לטענה זו בעת הטיעונים לעונש.

 

סוף דבר

לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עדותו של עד התביעה שהייתה ברורה ומפורטת, לאחר שבית המשפט הזהיר עצמו כי עדות יחידה לפניו, נחה דעתי כי המאשימה הוכיחה את עובדות כתב האישום מעבר לכל ספק סביר. לפיכך, אני מוצאת כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ומרשיעה אותו בהתאם.

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ה תשרי תשע"ו, 08/10/2015 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

גזר דין

 

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

לאור האמור הנני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאור נסיבות בצוע העבירה על פי עובדות כתב האישום הינו:

פסילה בפועל לתקופה של עד שנה, פסילה על תנאי, קנס של מאות עד אלפי ש"ח, מאסר על תנאי.

 

באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע עבירה זו: הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1969.

צבר לחובתו 11 הרשעות קודמות.

 

5

נוכח חומרת העבירה, כאשר מדובר במי שאמור להוות דוגמא, ומאידך העבר התעבורתי של הנאשם שאיננו מכביד, לאחר ששמעתי טיעוני הנאשם לעונש, התחשבתי במועד הדיון המוטעה אליו זומן הנאשם, לאחר ששקלתי את השיקולים השונים ובחנתי טיעוני הצדדים, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

 

דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1000 ₪ או 25ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 יום מהיום.

הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבלת שובר תשלום.

 

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים

וזאת על תנאי למשך שנה והתנאי הוא שלא יעבור אותה עבירה בה הורשע או עבירות תוספת ראשונה ושנייה.

 

זכות ערעור תוך 45 יום.

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ה תשרי תשע"ו, 08/10/2015 במעמד הנוכחים.

 

 

 

 

 

 

 

הוקלדעלידיסיגלקדוש