1

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 17.7.18 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של דיבור בטלפון הנייד בזמן נהיגה, עבירה מיום 28.11.17, ונגזר עליו קנס בסך 1,100 ₪.

3.         המבקש טען כי לא יכול היה להגיע לדיון בשל טיפולי הקרנות אותם הוא עובר, וצירף אישור רפואי ואישור מחלה. לאור האמור ביקש לקבל יומו בבית המשפט.

4.         המשיבה לא הגישה כל תגובה לבקשה.

5.         לאחר ששקלתי טענות המבקש החלטתי לקבל הבקשה.

2

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי דבר הדואר נשלח לכתובתו של המבקש ובהיעדר הנמען נמסר למי שגר עמו בבית ונראה שמלאו לו 18 שנים, מר יוסי בן שטרית, אשר אישר קבלתו בחתימתו. אם כן, בוצעה מסירה כדין והמבקש ממילא אינו חולק על כך שזומן כדין.

8.         לטענת המבקש לא יכול היה להתייצב לדיון בשל מצבו הרפואי הקשה וצירף אישור מחלה החל מיום 15.7.18 עד ליום 18.7.18. בנסיבות אלו אני סבורה כי המבקש הציג סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון ועל כן יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט ולו על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין.

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, על כל החיובים הנובעים ממנו.

נקבע להקראה ליום 24.3.19 בשעה 09:00.

התייצבות הנאשם חובה.

            המזכירות תודיע לצדדים ותזמנם.

ניתנה היום, ט"ז תשרי תשע"ט, 25 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.