1

בהתאם להלכת ג'אבר (בש"פ 9075/12), הסמכות לחישוב מניין ימי הפסילה נתונה לרשות הרישוי ולא לבית המשפט, כך שבקשת המבקש לחישוב הפסילה דינה להידחות; ולו מטעם זה בלבד.

מעבר לאמור גם מהטעם המהותי אין הצדקה לקבלת הבקשה.

סעיף 42(ג)(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א 1961 קובע כדלהלן:

42. (א) פסילה שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

(ב) הוטלה פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם נסתיימה, תהיה הפסילה שהוטלה כאמור מצטברת לקודמתה ותקופתה תחל בתום הפסילה הקודמת.

2

(ג) בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין -

(1) התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה;

(2) תקופה שבה נשא בעל הרשיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל כאמור.

תקנה 557 לתקנות התעבורה תשכ"א- 1961 קובעת כדלהלן:

557. (א) הודע לבעל הרשיון על פסילת רשיונו או על התלייתו על ידי בית המשפט או לפי צו של קצין משטרה או לפי החלטה של רשות הרישוי, לפי הענין, ימציא את רשיונו כאמור בחלק זה אף אם רשיונו אינו בר-תוקף אותה שעה.

(ב) הוכח על פי תצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, למזכיר של בית המשפט שהרשיע בעל רשיון נהיגה, או לקצין משטרה או לרשות הרישוי, לפי הענין, כי רשיונו של בעל רשיון נהיגה שנפסל כאמור בחלק זה אבד ואין בידו כל עותק של הרשיון, יתחיל מירוץ תקופת הפסילה מיום שהומצאה ההצהרה לרשות שהטילה אותה.

שילוב הוראות הפקודה והסעיף מלמד כי כל עוד לא הפקיד הנאשם את רישיונו במזכירות בית המשפט לא תבוא התקופה שחלפה בחלק מתקופת הפסילה.

לאור העובדה כי המבקש לא הפקיד את רישיונו או תצהיר בדבר היעדר רישיון עד ליום 8.8.18, במיוחד כאשר במסגרת גזר הדין הובהרה היטב כי על המבקש להפקיד את רישיונו או תחליף רישיון עד ליום 1.5.18, הרי שאין מנוס מדחיית הבקשה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ח, 09 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.