1

1.                     בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 1.3.16 (להלן: "פסק הדין").

2.                     במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בהיעדרו בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר (102 קמ"ש מקום בו מותרת מהירות של 70 קמ"ש) ונגזר עליו קנס בסך 1,000 ₪.

3.         עסקינן בדו"ח מסוג "הזמנה לדין וכתב אישום" בו נמסרה ההזמנה לדיון בבית המשפט למבקש על גבי הדו"ח במועד רישום העבירה, 4.11.15, ע"י השוטר "בשטח".

4.         המבקש טוען, באמצעות באת כוחו, כי ביום הדיון אליו זומן כאמור, 1.3.16 (אמנם נרשם בבקשה 1.3.15 אך מדובר בטעות סופר), בשעה 08:30 התייצב בבית המשפט ומחוץ לאולם הדיונים פגש בתובע ומסר לו את ההזמנה לדין. לדבריו, אותו תובע אמר לו כי הדיון לא יתקיים באותו יום ובמקומו ישלח לו מועד דיון חלופי. לאחר חילופי דברים אלה עזב המבקש, לדבריו, את בית המשפט ושב לעבודתו ומאז לא קיבל כל זימון נוסף.

2

לטענתו רק כשנה אחרי אותו ארוע פנה למשרד הרישוי בכדי לדעת את "מצב הנקודות" שלו וגילה מספר הרשעות בדוחו"ת ובכללם הדו"ח נשוא הבקשה בפניי. טען כי לא ידע על גזר הדין מאחר וקיימת "בעיה ידועה בדואר ישראל".

            הוסיף כי הוא כופר באשמה ומבקש "להוכיח חפותו" ו-"במיוחד כופר שנהג במהירות". ציין כי הוא נהג מונית ומפרנס עיקרי במשפחתו ובשל ההרשעה כאן צפוי לפסילת רישיון הנהיגה שלו.

5.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וציינה כי היה על המבקש לפעול לביטול פסק הדין במסגרת 30 הימים לאחר מתן פסק הדין וכי בנסיבות אלה יש לדחות הבקשה על הסף.

            לחלופין ולגופו של עניין טענה, כי כאשר נאשם אוחז בהזמנה לדין ומגיע לבית המשפט ובמקרים בהם המועד משתנה, מציינים התובעים על גבי עותק הדו"ח שבידי הנאשם את העובדה כי הנאשם התייצב בבית המשפט כנדרש. יצויין כי בידי הנאשם אין רישום כזה. ציינה כי המבקש אינו עומד בדרישות שנקבעו בסעיף 130 (ח) ובנסיבות אלה יש לדחות בקשתו. הוסיפה כי מחקירתו של המבקש על תצהירו עולה כי הוא אינו דובר אמת וביקשה לדחות הבקשה ולחייבו בהוצאות.

6.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

7.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את הכרעת הדין וגזר הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו.

8.                     לעניין האיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין, עיון באישור המסירה של פסק הדין המצוי בתיק בית המשפט מעלה כי ההודעה על גזר הדין חזרה בציון "לא נדרש" וכן בציון "לא ידוע במען". בשים לב לעובדה כי הכתובת אליה נשלח פסק הדין היא כתובתו של המבקש כפי שצויינה ע"י באת כוחו בפרוטוקול, הרי שלא ברורה סיבת הרישום "לא ידוע במען" ובנסיבות אלה, אניח לטובתו של המבקש, כי לא ידע על פסק הדין שלא באשמתו ובנסיבות אלה איני מקבלת עתירת ב"כ המשיבה לדחות הבקשה על הסף.

3

9.         בדיון אשר התקיים בפניי, ביום 19.4.17, נחקר המבקש על תצהירו. בשים לב להתרשמותי מעדותו של המבקש איני סבורה כי מדובר בגירסה מהימנה. איני מאמינה לנאשם כי התייצב במועד הדיון הקבוע בבית המשפט ובנסיבות אלה גם איני מוצאת מקום לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין. די אם אציין את טענת המבקש כי שיחתו עם התובע התקיימה מחוץ לאולם הנוכחי של בית המשפט (בקומת הכניסה) בעוד שבמועד הדיון הרלבנטי קיים בית המשפט את דיוניו באולם אחר אשר נמצא בקומה הרביעית.

עוד יוער, כי ניתן היה לצפות מהמבקש, שלדבריו נמסר לו ע"י תובע כי ישלח לו מועד חדש בדואר, ומשלא קיבל מועד כאמור במשך כשנה יפעל לבירור הנושא, במיוחד כאשר ידועה לו "בעיה בדואר". הגם שאין בכך כדי להוות מחדל שיש בו כדי להביא לדחיית הבקשה יש בכך כדי לחזק את קביעתי לפיה המבקש לא התייצב לדיון כטענתו.

10.       יצויין כי לא מצאתי טענות הגנה אחרות המצדיקות את קבלת הבקשה. טענותיו של הנאשם לפיהן הוא כופר בביצוע העבירה נטענו בעלמא וללא כל ביסוס, משכך אין בהותרת פסק הדין על כנו כדי לגרום עיוות דין כלשהו לנאשם.

11.       למעלה מן הצורך אציין כי לא מצאתי כי העונש שנגזר על הנאשם חורג ממתחם הענישה, וזאת בשים לב לחריגה מהמהירות המותרת.

לאור כל האמור לעיל החלטתי לדחות את הבקשה.

המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ב סיוון תשע"ז, 06 יוני 2017, בהעדר הצדדים.