1

1.     כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה עיקרית של נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף.

2.     כעולה מעובדות כתב האישום, ביום 8.2.13 נהגה הנאשמת ברחוב יוספטל 12 בקריית ים כאשר רשיון הנהיגה שלה אינו תקף. על אף שרשיון הנהיגה של הנאשמת פקע בחודש אוגוסט 2005 עשתה הנאשמת שימוש ברכב באותו מועד.

3.     טרם גזירת דינה הופנתה הנאשמת לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר אשר יבחן את נסיבותיה האישיות ואפשרות הארכת המאסר המותנה בין שלושה חודשים התלוי ועומד נגדה.

2

4.     התסקיר הראשון שהתקבל בעניינה של הנאשמת לא המליץ על הארכת המאסר המותנה, ולא מצא כי הנאשמת מבינה את הצורך בהשתלבות בהליך טיפולי. עקב נסיבותיה האישיות המורכבות של הנאשמת והסכמת התביעה, נשלחה הנאשמת לתסקיר משלים. מהתסקיר המשלים עולה כי שירות המבחן מתרשם כי יש להאריך את המאסר המותנה בן השלושה חודשים, וכי יש להטיל על הנאשמת צו מבחן במסגרתו תימצא בהליך טיפולי המיועד לנשים עוברות חוק, ובנוסף אף תהיה בפיקוחו של קצין מבחן.

5.     השינוי בהמלצת שירות המבחן נבע משיחה נוספת אשר קיימה קצינת המבחן עם הנאשמת בה שיקפה לה את הנחיצות של השתלבותה בהליך טיפולי אשר יצמצם את הסיכון להישנות עבירות. לאחר מפגש זה, שירות המבחן התרשם כי הנאשמת הפנימה כי קיימים קשיים בתפקודה וכי היא זקוקה לטיפול אשר יהא בו כדי להוביל לשינוי בהתנהגותה.

6.     הנאשמת שולבה בקבוצה המיועדת לנשים עוברות חוק בחודש אפריל 2016, ומאז היא משתפת פעולה באופן מלא עם הגורמים הטיפוליים, ומתמידה בהגעתה למפגשים המתקיימים במסגרת שירות המבחן.

7.     במסגרת הטיעונים לעניין העונש הסכימו הצדדים כי נוכח המלצות התסקיר המשלים יוארך המאסר המותנה בין השלושה חודשים התלוי ועומד כנגדה של הנאשמת.

8.     יחד עם זאת, ב"כ המאשימה ביקש כי הפסילה במקרה זה תהיה ממושכת - פסילה בת מספר שנים, ואף עתר לעונשים נלווים נוספים.

3

9.     ב"כ הנאשמת ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשמת, ביקש לכבד את הסכמת הצדדים לעניין הארכת המאסר המותנה, וכן ביקש כי רכיב הפסילה יהיה במרביתו צופה פני עתיד, ויותיר לנאשמת תקווה כי תוכל לחזור ולעשות שימוש ברכב בעתיד.

10.מתחם ענישה הנוהג בעבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף נע בין 3 חודשי פסילה בפועל ומאסר מותנה ועד 36 חודשי פסילה בפועל ומאסר בן שנה. ראה עפ"ת 16249-12-12 חסן אבו עסה נ' מ"מ (פורסם ביום 1.7.13). נגזרו על הנאשם חודשיים מאסר בעבודות שירות, פסילה בפועל למשך 15 חודשים, מאסר על תנאי והתחייבות כספית. בעפ"ת 38367-02-12 סלמאן חאמד נ' מ"י (פורסם ביום 8.4.13) הוטלו על הנאשם 24 חודשי פסילה ובוטל רכיב המאסר. בעפ"ת 22749-07-10 אריה אוחנה נ' מ"י (פורסם ביום 3.1.11) הוארך מאסר מותנה בשנתיים, והוטלו על הנאשם 24 חודשי פסילה בפועל.

11.בבואי לגזור את דינה של הנאשמת, מצאתי לנכון לכבד את הסכמת הצדדים לעניין הארכת המאסר המותנה בין השלושה חודשים מתיק 5707-03-11. אציין כי ההסכמה אליה הגיעו הצדדים במקרה זה נמצאת בתוך מתחם הענישה הנהוג במקרים דומים. (הסכמת הצדדים למעשה מאמצת את רף הענישה התחתון).

12.מעבר לכך, ועל אף שאין המדובר בעבירה ראשונה של נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף אותה ביצעה הנאשמת, הרי שנתתי דעתי להמלצות תסקיר שירות המבחן, וכן לנסיבותיה האישיות של הנאשמת.

4

13.אין ספק כי הנאשמת מתמודדת עם קשיים רבים, ומנסה לשמור על מסגרת תעסוקתית וקבלת טיפול מתאים במסגרת שירות המבחן. לנאשמת בן אשר היה מעורב בתאונת דרכים קשה, ועול הטיפול בו נופל על כתפי הנאשמת, ואף ב"כ הנאשמת הציג מסמכים רפואיים בעניין זה. הנאשמת הינה גם הדמות ההורית המרכזית בבית, שכן בעלה עתיד לרצות עונש מאסר תוך מספר שבועות.

14.מעבר לכך, שירות המבחן גם ממליץ להטיל על הנאשמת צו מבחן אשר יהא בו כדי להוות מנגנון פיקוח ובקרה אחר התנהלותה של הנאשמת. גם נתון זה הוביל אותי לכבד את הסכמת הצדדים בעניין הארכת המאסר המותנה, שכן היה והנאשמת לא תמלא אחר הוראות צו המבחן ולא תתמיד בהליך הטיפולי, הרי שבית המשפט יוכל לדון בעניינה פעם נוספת, ולגזור עליה עונשים נוספים ומכבידים יותר.

15.לעניין יתר רכיבי הענישה, ובפרט לעניין רכיב הפסילה בפועל, נתתי דעתי למספר שיקולים מרכזיים בעת גזירת דינה של הנאשמת.

16.התייחסתי לכך שהנאשמת נתפסה נוהגת כאשר לא חידשה את רשיון הנהיגה תקופה ממושכת של כ-12 שנים. כמו כן, נתתי דעתי לכך שלנאשמת רשיון נהיגה משנת 2003 ולחובתה 14 רישומים תעבורתיים, כאשר ארבעה מהם הינם בגין נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, והרשעה נוספת הינה בגין עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה.

17.לא נעלמה מעיני העובדה כי לחובתה של הנאשמת אף 5 הרשעות פליליות קודמות בגין, וזאת בגין עבירות של איומים, העלבת שוטר, תקיפת קטין ועוד.

5

18.הבאתי בחשבון גם את העובדה כי הנאשמת חזרה וביצעה את העבירה במקרה זה, על אף שתלוי ועמד כנגדה מאסר מותנה אשר לא היה בו כדי להרתיע אותה מלשוב ולבצע עבירות.

19.נראה לי כי הארכת המאסר המותנה במקרה זה הינה התחשבות משמעותית בעונשה של הנאשמת, ואין להוסיף עליה. על כן, אני סבורה כי יש להטיל על הנאשמת עונשים נלווים נוספים משמעותיים אשר יהא בהם כדי להעמיד את הנאשמת על חומרת מעשיה, ולהוות עבורה תמרור אזהרה לבל תבצע עבירות נוספות בעתיד.

20.אשר על כן, אני מטילה על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.     צו מבחן לתקופה של 12 חודשים.

הובהר לנאשמת כי היה ולא תעמוד בתנאי צו המבחן, רשאי בית המשפט לדון אותה פעם נוספת, ולגזור עליה עונשים חמורים יותר.

ב.     אני מאריכה המאסר המותנה בן השלושה חודשים, אשר הוטל על הנאשמת בתיק 5707-03-11 בבית משפט לתעבורה בעכו, ביום 2.10.11 , וזאת בשנתיים נוספות.

ג.       פסילה בפועל לתקופה של 15 חודשים. הפסילה תחושב מיום 7.10.15, מועד בו נפסלה הנאשמת עד תום ההליכים. אין צורך בהפקדת רישיון נהיגה.

6

ד.      פסילה על תנאי של 7 חודשים למשך 3 שנים , והתנאי שהנאשמת לא תעבור אחת מן העבירות בהן הורשעה ו/או אחת מו העבירות המופיעות בתוספת הראשונה או השנייה לפקודת התעבורה.

ה.     קנס בסך 1,500 ₪. מסכום הקנס יקוזז פיקדון בסך 300 ₪. יתרת הקנס בסך 1200 ₪ תשולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.9.16.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ו, 19 יולי 2016, במעמד הצדדים.