1

1.     בפני מונחת בקשה נוספת שאפסול את עצמי מלדון את הנאשמת בתיק זה.

2.     לטענת ב"כ הנאשמת מותב זו מטה את הדין בכך שמותב זה אינו שומר על ניטרליות ונוטה באופן שיטתי לטובת התביעה, לאור הקשר החברי של מותב זה עם ראש שלוחת התביעות. עוד טענה ב"כ הנאשמת כי מותב זה שם עצמו בנעלי התביעה בקביעתו כי טרם הסתיימה פרשת התביעה.

לפיכך, ביקשה ב"כ הנאשמת כי מותב זה יפסול את עצמו מלשבת בדין זה וזו לא בפעם הראשונה, כפי שעוד אעמוד על כך בהמשך.

2

3.     ב"כ המאשימה התנגדה לבקשה. לטענתה, הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ויש בה ניסיון לשינוי מותב.

ב"כ המאשימה טענה כי המאשימה מעולם לא הכריזה אלו עדי ולא גילתה כל כוונה בעניין זה.

עוד עמדה ב"כ המאשימה כי ההגנה טרם הביעה עמדתה לעניין העדת עורכי התע"צ.

באשר לחשש למשוא פנים, טענה ב"כ המאשימה, כי טענות אלה משוללות כל יסוד ומדובר בתחושה סובייקטיבית בלבד של ההגנה ואין לה כל אחיזה במציאות.

לטענת ב"כ המאשימה טענת ההגנה לעניין הקשר החברי בין מותב זה לראש שלוחת התביעות, כבר נדחתה.

לפיכך, ב"כ המאשימה טענה כי לא קיימת עילת פסלות בתיק וכי לא היה כל צידוק להגשת הבקשה.

ב"כ המאשימה עתרה להשתת הוצאות על ההגנה.

4.     השתלשלות העניינים בתיק :

בתאריך 4.10.2021, הוגש כנגד הנאשמת כתב אישום המייחס לה עבירה של נהיגה בשכרות.

ביום 24.10.2021, נסרק לתיק בית המשפט ייפוי כוח של באת כוח הנאשמת ובדיון שהתקיים במועד זה טענה באת כוח הנאשמת כי קיבלה הצעה להסדר והיא מבקשת שהות לשקול אותה אל מול הנאשמת והדיון נדחה.

בדיון מיום 20.1.22 כפרה באת כוח הנאשמת והדיון נקבע לשמיעת ראיות.

בדיון מיום 6.3.22 החלה שמיעת פרשת התביעה וטרם הסתיימה פרשת התביעה.

זאת ועוד, בתיק הוגשו מספר בקשות מטעם ההגנה לדחיית הודעתה באם רצונה להעיד אם לאו את עדי התביעה עורכי התע"צ וזאת עד למתן החלטה בבקשה לחומר חקירה הנוגע לתע"צ שהגישה ההגנה בגין בהליך זה בפני מותב אחר (בע"ח 8381-01-22).

בדיון שהתקיים בפני ביום 6.6.22 אשר נקבע להמשך הוכחות, טענה לראשונה באת כוח הנאשמת טענה בדבר פסלות שופט בשל יחסי חברות בין מותב זה לבין ראש לשכת תביעות תעבורה נגב.

3

בהחלטה מיום 8.6.22 דחה מותב זה את הבקשה תוך קביעה כי אין כל חשש למשוא פנים.

על בקשה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון (ע"פ 4457/22) ובית המשפט העליון דחה את הערעור.

בדיון שהתקיים ביום 18.7.22 ביקשה ב"כ הנאשמת לקבוע כי פרשת התביעה הסתיימה והדיון קבוע לפרשת הגנה.

בהחלטה שניתנה באותו מועד קבעתי כי טרם הסתיימה פרשת התביעה וכן ההגנה תודיע באם היא עומדת על העדת עורכי התע"צ בהתאם להחלטה שתינתן בבקשה לחומר חקירה.

ומכאן הבקשה לפסלות שופט שבפני.

נקבע דיון להמשך שמיעת ראיות פרשת תביעה ופרשת הגנה ליום 14.9.22.

5.     בהחלטתי הקודמת בבקשה לפסלות שופט הראשונה שהוגשה כבר נאמר כי בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט המבחן הכללי בשאלת פסילתו של שופט מלשבת בדין הינו קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

כמו כן, טענת הפסלות נבחנת באופן אובייקטיבי, בשים לב להיות השופט מקצועי ומיומן.

על פי ההלכה הפסוקה, עילה לפסלות שופט תקום רק אם קיים חשש ממשי, מבחינה אובייקטיבית, ולא על פי תחושתו הסובייקטיבית של בעל הדין או השופט, למשוא פנים מצד בית המשפט, וכאשר מההתנהלות בתיק עולה כי דעתו של בית המשפט "ננעלה" ביחס לתוצאות ההליך, כך שניתן לראות בהליך כ"משחק מכור" (ראו למשל ע"פ 391/02 צברי נ' מדינת ישראל (29.4.02)).

בע"פ 4020/94, דורפמן נ' מדינת ישראל , פ"די מח(4) 768, פסק ביהמ"ש העליון כב' הנשיא שמגר כדלקמן:

" פסילת שופט היא מעשה יוצא דופן ורק בנסיבות שבהן מוכח חשש ממשי למשוא פנים, ולא כל אימת שעולה חשש סובייקטיבי בעל משקל שולי ... כאשר מדובר בשיפוט על ידי שופט שמקצועו בכך...".

בעניינו, טענה בזו הפעם באת כוח הנאשמת כי עילת הפסלות נעוצה לכאורה בכך כי מותב זה אינו שומר על ניטרליות ונוטה באופן שיטתי לטובת התביעה, בשל העובדה וכך נכתב בבקשה בזו הלשון:

      "לטובת התביעה, בניהולה של חברתה הטובה של מותב זה

4

...

ומשעניין המניעות שיש למותב זה מול רפ"ק בן סימון ושלוחיה התובעים, זרועה הארוכה של רפ"ק בן סימון, מופר כדרך קבע- הרי שנפגם בצורה אקוטית עקרון השמירה על טוהר ההליכים...".

טענה זו של ההגנה נובעת מטענתה המקורית של ב"כ הנאשמת לפסלות שופט, ביחס לקשר החברי בין מותב זה לראש השלוחה ויש בכך משום "מחזור" של חלק מטענות הפסלות בבקשה הקודמת.

ידוע הדבר, כי ראש שלוחת תביעות תעבורה אינה מופיעה כלל וכלל בפני מותב זה מטעמי מניעות.

בהחלטתי הקודמת בבקשה לפסלות ציינתי כי העובדה כי עורך דין משלוחת תביעות תעבורה מופיע בפני, אינה מקימה עילת פסלות. ככל ומדובר בגוף ציבורי כגון פרקליטות או לשכת תביעות, שאינו מפיק הכנסה כלכלית ישירה לעובדים מן הייצוג הקונקרטי, כך קטן החשש כי השופט יטה פנים בשל הקרבה. (מפנה לספר "דיני פסלות שופט", יגאל מרזל, התשס"ו - 2006, עמ' 252)

בעניין זה אפנה לע"פ 4367/22, בוקובזה נגד מ"י, החלטת נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת א' חיות, מיום 27.7.22. שם נאמר ונקבע כי בעל דין הטוען לעילת פסלות נוספת באותו הליך נדרש להראות עילה חדשה אשר צמחה לאחר מתן ההחלטה הקודמת של הפסלות שופט וכן חלק מהטענות בבקשה החדשה כבר הועלו בבקשה הקודמת.

הדברים שם יפים גם לענייננו.

אציין כי טענות ההגנה לעניין הקרבה חסרות כל יסוד, ועצם העלאת טענה זו שוב לאחר שכבר נדונה והוכרעה זה מקרוב הוא מצער, אינו ראוי ואינו מכבד החלטות בית משפט.

יודגש, מעבר לכל ספק, כי אין בטענות באת כוח הנאשמת בבקשה החדשה כדי להקים ולו צל צלו של חשש למשוא פנים מצד מותב זה בתיק דנן ואין בהן כדי לגבש עילה לפסלות מותב זה.

עיון בפרוטוקול הדיון ובהשתלשלות העניינים בו, מעלה כי באת כוח הנאשמת היא זו שביקשה להכריז כי פרשת התביעה הסתיימה, התביעה הגיבה לטענות ההגנה ומותב זה נתן החלטה דיונית בעניין.

5

ידוע כי השגות על החלטות דיוניות אינן עילה לפסלות שופט. מפנה בעניין זה לע"פ 4367/22, בוקובזה נגד מ"י, החלטת כב' נשאית בית המשפט העליון, מיום 27.7.22.

מותב זה לא העלה את עניין הגשת ראיות התביעה מטעמו ולא השלים ראיות עבור התביעה ולפיכך, מדובר בטענה נעדרת בסיס עובדתי.

גם טענות ההגנה כי מותב זה אינו שומר על ניטרליות ונוטה באופן שיטתי לטובת התביעה הינן טענות בעלמא שכן מדובר בדיון ראשון ענייני שהתקיים לאחר העלאת טענת הפסלות הקודמת, אשר, כאמור לעיל, נדחתה ואין בהחלטה הדיונית של מותב זה בדיון מיום 18.7.22 כדי ללמד על היעדר ניטרליות כלשהי.

המדובר בשיפוט מקצועי של מותב זה ואין בו כדי לשנות את המצב המשפטי בתיק עובר למתן ההחלטה מיום 18.7.22, לרעת ההגנה ו/או לקבוע את אשמתה של הנאשמת, בפרט מקום בו ההגנה עצמה עמדה על כך במספר בקשות שהגישה כי טרם ניתנה עמדתה הסופית בעניין העדת עורכי התע"צ שהינם עדי התביעה, בכך הביעה ההגנה עמדתה כי טרם הסתיימה פרשת התביעה.

            לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

            המזכירות תודיע תוכן החלטה לצדדים.

ניתנה היום, ו' אב תשפ"ב, 03 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.