1

בפני בקשה למחיקת כתב האישום בטענה של "סיכון כפול".

כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם מייחס לנאשם עבירות של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע לתקופה העולה על שנה כשרישיון הנהיגה פקע ב2014 ונהיגה ללא ביטוח, כאשר תאריך העבירה הינו 8.8.17 בשעה 9:30.

לטענת ב"כ הנאשם יש למחוק מכתב האישום את העבירה בגין רישיון נהיגה שפקע, מאחר וביום 8.8.17 שעה 9:30 ניתן לנאשם דו"ח תשלום קנס מס' 52-1-1585590-1, אשר בו בין השאר יוחסה לנאשם עבירה של חוסר טסט מ2014, לדברי ב"כ הנאשם, מששולם הדו"ח יש בכך הרשעה ועל כן יש למחוק עבירה זאת מכתב האישום.

כמו כן טוען ב"כ הנאשם כי אף את העבירה של חוסר ביטוח יש למחוק, מאחר ולנאשם היה ביטוח תקף בזמן העבירה המיוחס, ב"כ הנאשם אף הציג תעודה ביטוח התקפה לתאריך העבירה המיוחס.

2

ב"כ המאשימה טען כי בגין הדו"ח הנ"ל נרשמה לנאשם הרשעה בגין עבירה על תקנה 306 לתקנות התעבורה שעניינה אי תקינות רכב.

לפיכך לדבריו אין המדובר בהרשעה בעבירה זהה ועל כן אין מקום למחיקת האישום.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים והחומר אשר הונח בפניי, הריני מורה כי מאחר ובדו"ח הנ"ל יוחסה לנאשם עבירה של חוסר טסט, מדובר בעבירה זהה בה הורשע הנאשם, גם אם ברישום הפלילי לא נרשמה משום מה העבירה של חוסר טסט, מדובר בטעות של התביעה.

ההרשעה הינה בגין העבירה אשר בגינה נרשמה הדו"ח אשר שולם.

לפיכך:

הריני מורה על מחיקת אישום מס' 2 בהיות אישום כפול.

אשר לשאלת הביטוח, הסנגור הציג בפניי תעודה ביטוח מיום 1.7.17 ועד ליום 30.6.18, העבירה המיוחסת לנאשם הינה מיום 8.8.17, לפיכך לנאשם הייתה תעודת ביטוח תקפה ליום העבירה.

לפיכך:

הריני מזכה הנאשם מהאשמה שיוחסה לו בס' אישום מס' 1 שעניינו חוסר ביטוח.

ניתנה היום, ל' חשוון תשע"ט, 08 נובמבר 2018, במעמד הצדדים.