1

בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 8.9.2020 בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 26.11.2019.

המבקש קיבל דו"ח מסוג ברירת משפט שמספרו 61118853748 המייחס לו עבירה של אי ציות לתמרור 206 (פנייה שמאלה) בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 בתאריך 25.9.2018.

המבקש ביקש להישפט על העבירה והדיון בעניינו נקבע ליום 26.11.2019.

2

ביום הדיון לא התייצב המבקש בבית המשפט, ומשכך נשפט בהעדרו ונגזר עליו הקנס המקורי בסך 500 ₪.

טענות הצדדים

טענות המבקש

המבקש שב על טענתו לפיה לא קיבל לידיו זימון לדין בגין הדו"ח וכי הוא אינו יודע מי האדם שחתם על אישור המסירה. לטענתו, כאשר הוא חותם הוא מוסיף גם את תעודת הזהות שלו.

לטענתו, מעת לעת מגיעות לתא הדואר שלו מעטפות דואר רשום שזרוקות על המדרגות.

המבקש שב על כפירתו במיוחס לו וטען כי מדובר בעבירה שכלל לא ניתנת לביצוע מעשי, שכן במקום ביצוע העבירה היה ניתן לבצע פנייה ימינה בלבד זאת מאחר ששאר הפניות נחסמו באמצעות גדר וכי בידיו הוכחות לכך. לטענתו, הדו"ח ניתן לו בשל נקמנותו של השוטר האוכף.

טענות המשיבה

המשיבה טענה כי ההזמנה לדין נשלחה לכתובתו הרשומה של המבקש במשרד הפנים וכי באישור המסירה מופיעה חתימת המבקש או מי מטעמו תוך ציון שם משפחתו.

דיון

סעיף 130 (ח) לחסד"פ קובע כי נאשם שאינו מתייצב למשפטו ונדון בהעדרו רשאי לבקש ביטול פסק דין, אולם יהיה עליו להוכיח אחד משני תנאים חלופיים. תנאי אחד הוא כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו והתנאי השני הוא כי ביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין.

קבלת ההזמנה לדין וקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם

המבקש שב על טענתו לפיה לא קיבל זימון לדיון שנקבע בעניינו וכי החתימה המופיעה על אישור המסירה איננה חתימתו.

בעפ"ת 62391-02-19 סויטי נ' מדינת ישראל מיום 16.5.2019 (לא פורסם) קבע כב' השופט כדורי כי לשם ביסוס חזקת המסירה, די למאשימה להראות שההזמנה לדין נשלחה לנמען בדואר רשום.

3

על-פי אישור המסירה שנמצא בתיק בית המשפט ושצורף לתגובת המשיבה, ההזמנה לדיון שנקבע ליום 26.11.2019 נשלחה באמצעות דואר רשום לכתובתו של המבקש "אהבת שלום 2, בני ברק". זאת ועוד, מעיון באישור המסירה עולה כי דבר הדואר נמסר לידי הנמען שאישר את קבלתו באמצעות חתימתו בשם משפחתו של הנמען.

טענתו של המבקש לפיה אין מדובר בחתימתו על גבי אישור המסירה הינה טענה כללית שנטענה ללא ביסוסה באסמכתאות או בראיות, לרבות תצהיר.

יודגש כי המבקש לא טען כי הכתובת אליה נשלחה ההזמנה לדין אינה כתובתו.

משכך אני קובעת כי ההזמנה לדיון נשלחה למבקש כדין וכי למשיבה עומדת חזקת המסירה.

המבקש טען בבקשתו זו כי מעת לעת מגיעות לתא הדואר שלו מעטפות דואר רשום שזרוקות על המדרגות.

סתירתה של חזקה המסירה טעונה ראיה ותימוכין ולא תיעשה על-ידי העלאת טענה בעלמא כי המבקש לא קיבל את דבר הדואר לידיו (1771/19 ליאור עבודי נ' מדינת ישראל מיום 11.7.2019, רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם, 25.3.2018). טענות לשיבושים בהגעת דברי דואר או הגעת דבר הדואר לאחר תוך סתירתה של חזקה המסירה יש לתמוך בחומר ממשי ולא על-ידי העלאת טענות בעלמא (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם מיום 25.3.2018.

בנסיבות אלה לא מצאתי לשנות החלטתי מיום 8.9.2020 לפיה ההזמנה לדיון נמסרה למבקש כדין וכי לא קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

גם במצב בו לא קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש ניתן לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו ובלבד שהדבר דרוש לשם מניעת עיוות דין (רע"פ 6165/17 סעדא נ' מדינת ישראל מיום 24.4.2018).

ככלל, ביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של נאשם בשל החשש לעיוות דינו יעשה לאחר שהצביע על שיקולים כבדי משקל העשויים להביא לשינוי תוצאות פסק דינו (רע"פ 1911/18 עמיד גיש נגד מדינת ישראל מיום 27.5.2018).

המבקש שב על כפירתו במיוחס לו וטען כי לא ביצע את העבירה וכי לא ניתן לבצעה.

גם בבקשתו הנוכחית כפירתו של המבקש במיוחס לו הינה כללית ואינה כוללת אסמכתאות לביסוסה ולהוכחתה לרבות תצהיר .

4

בדו"ח מציין השוטר האוכף כי המבקש זוהה יוצא מתחנת דלק ונוסע על שטח הפרדה רצוף כאשר במקום הוצב תמרור 206. בדו"ח לא צוינה חסימה המונעת אי ציות לתמרור ואף טענה זו של המבקש אינה מבוססת באסמכתאות ובראיות. גם הסיבה לנקמנות במתן הדו"ח נטענה באופן סתמי ללא פירוט, נימוק או ראיות.

בנסיבות אלה לא מצאתי לשנות החלטתי מיום 8.9.2020 לפיה אי ביטול פסק הדין לא יגרום לחשש לעיוות דין שייגרם למבקש.

לנוכח האמור ומכוח עקרון סופיות הדיון הבקשה נדחית.

מזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשפ"א, 16 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.