1

הנאשמת עותרת לביטול פסק הדין שניתן נגדה ביום 29.4 בהעדר התייצבות לדיון.

לא ירדתי לסוף דעתה של הנאשמת, אשר מחד גיסא הציגה החלטת מפנ"א לאפשר לה לשלם את הקנס המקורי, ומצד שני מבקשת דיון חוזר בביהמ"ש.

פסק הדין בתיק ניתן על סמך אישור מסירה לפיו הזימון שנשלח הוחזר ע"י הדואר בצירוף הערה "לא נדרש". המדובר בזימון כדין ואין די בטענה כללית כי הזימון לא התקבל, אלא שיש להראות מדוע לא הייתה פנייה לסניף הדואר לקבלתו.

בנסיבות אלה, בכדי שמוצדק יהיה לבטל את פסק הדין יש להראות כי השפיטה בהיעדר התייצבות גרמה לעיוות דין, ולשם כך חובה לפרט בתצהיר את הטענות כנגד העבירה המפורטת בכתב האישום.

לא אוכל להיעתר לבקשה כפי שהוגשה, בלא תצהיר ובלא פירוט טענות.

לפנים משורת הדין ניתן לתקן את הבקשה בתוך 21 יום ולפרט את הטענות בתצהיר כנדרש, או מוטב מכך, לפנות למשרדי המאשימה בנסיון להסדר כולל אותו ניתן להגיש לאישורי בלא צורך בדיון ולחסוך סיכון של פסיקת הוצאות.

2

ניתנה היום, ט"ז סיוון תשע"ח, 30 מאי 2018.