1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 27.11.18 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר ונגזר עליו קנס בסך 800 ₪.

3.         המבקש טען כי הגיש בקשה להישפט ומעולם לא קיבל זימון לדיון ולא ידע אודות קיומו של הדיון. טען כי ביום 10.12.18 קיבל הודעת תשלום קנס. טען כי לא ביצע העבירה המיוחסת לו וכי סיכויי הגנתו טובים. טען כי בנסיבות אלה נפגמה זכותו הבסיסית לקבל יומו בבית המשפט ונמנעה ממנו זכות הגישה לערכאות ועל כן ביקש להורות על ביטול פסק הדין.

4.         המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי המבקש הגיש בקשה להישפט וזומן כדין אולם לא התייצב.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

2

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו, ואף לא התייחס לאישור המסירה הסרוק בתיק, ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה. המבקש אף ציין כי קיבל בדואר את הודעת תשלום הקנס, ללא קושי. בנוסף, המבקש לא תמך בקשתו בתצהיר.

8.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ואף לא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין אלא הסתפק בכפירה כללית בביצוע העבירה המיוחסת לו.

כפי שנפסק לאחרונה בעפ"ת 71874-01-18 כיאל נ' מדינת ישראל (19.2.18), אין די בטענת כפירה כללית וכוללנית כדי להראות כי נגרם למבקש עיוות דין. על המבקש היה לפרט טענותיו העובדתיות ולבסס טענותיו בראיות, ככל שישנן.

עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם העונש הנהוג לעבירה מסוג זה.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

הנאשם ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 10.2.19.

3

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ט, 08 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.