1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 30.11.20 בגין עבירה של נהיגה בשכרות.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

המבקש טוען כי העבירה בוצעה באמצעות אופניים חשמליים ולא על רכב ועל כן בקש בטול פסק הדין.

הדוח שהמבקש קיבל מהוה כתב אישום והזמנה לדין על גביו מופיע מועד הדיון אליו הוזמן.

2

אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות ( עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י ).

המבקש לא התייצב לדיון ועל כן נשפט בהיעדר מכוח סעיף 240 לחסד"פ.

סעיף 130 לחסד"פ קובע את הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהיעדר ( עיין גם עמדת בית המשפט עליון ברע"פ 1044/17 הרון נ' מדינת ישראל ].

השיקולים הנוגעים להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר והתכלית שבבסיס סעיף 240 לחסד"פ, נדונו ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המפורט בבקשה דנן אינו עונה לדרישות הפסיקה.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

אין הגנה לגופו של ענין.

אכן עסקינן באופניים חשמליים ואולם הללו מהווים " רכב" על פי ההגרה בסעיף 1 לפקודת התעבורה.

עסקינן בעבירה של נהיגה בשכרות המהוה סיכון לנהג/לרוכב ולמשתמשים בדרך.

שיעור השכרות שנמצאה בגופו של המבקש גבוהה במיוחד ( 789 מק"ג ), העבירה התרחשה בשעה 19:10, בטבורה של עיר. רמת המסוכנות גבוהה גם אם היא נשקפה מרכיבתו/נהיגתו של המבקש על אופניים חשמליים.

המחוקק קבע בצד העבירה פסילת מינימום.

העונש שהוטל הולם את העבירה וחומרתה ונסיבות עושה העבירה .

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, א' שבט תשפ"א, 14 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.